נוכחות תפליט במפרק בבדיקות MRI בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של הידיים אינה מלווה בהתקדמות הדמייתית או כאב, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Rheumatology.
החוקרים השלימו את המחקר במטרה לקבוע את החשיבות של תפליט מפרקי על התקדמות הדמייתית וכאב בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של הידיים. הם בחנו את מפרקי PIP (Proximal Interphalangeal) ב-87 חולים (82% נשים, גיל ממוצע של 59 שנים) לנוכחות כאב. בדיקות MRI דורגו להערכת עיבוי סינוביאלי (סינוסיטיס), תפליט (עיבוי סינוביאלי ואות מוגבר ב-T2) ונגעי מח עצם.
בדיקות הדמיה בוצעו בתחילת המחקר ולאחר שנתיים, תוך דירוג הממצאים לפי סולם Kellgren-Lawrence, כאשר התקדמות הוגדרה כעליה של לפחות נקודה אחת בסולם זה.
מהנתונים עולה כי תפליט מפרקי זוהה ב-17% מהמפרקים (120 מבין 691 מפרקים) עם עדות לעיבוי סינוביאלי ב-63 מהמקרים וללא עדות לעיבוי סינוביאלי ב-57 המקרים הנותרים. תפליט בפני עצמו לא לווה בסיכון מוגבר לכאב או התקדמות הדמייתית. הקשר עם כאב והתקדמות, תוך התייחסות לגורמי סיכון מוכרים אחרים, היה בולט יותר בהעדר תפליט מפרקי (יחס סיכויים של 1.7, רווח בר-סמך 95% של 1.0-2.9 ויחס סיכויים של 3.2, רווח בר-סמך 95% של 1.7-5.8, בהתאמה), בהשוואה למצב בנוכחות תפליט (יחס סיכויים של 1.6, רווח בר-סמך 95% של 0.8-3.0) ויחס סיכויים של 1.3, רווח בר-סמך 95% של 0.5-3.1, בהתאמה).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בדיקות MRI עשויות לסייע בהערכת תפליט מפרקי, אך נראה כי אין קשר בין נוכחות תפליט במפרקים בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של הידיים ובין כאב או התקדמות הדמייתית.
Clin Rheumatol 2020
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!