מנתונים שפורסמו בכתב העת British Journal of Clinical Pharmacology עולה כי כרבע מהקשישים בקהילה נחשפים באופן ממושך לתרופות העלולות להיות לא-הולמות עבורם.
מטרת המחקר הייתה להעריך את שיעור המשך נטילת טיפול בתרופות העלולות להיות לא-הולמות לאחר שנה אחת ולזהות גורמים שנקשרו עם טיפול זה בקשישים בקהילה בקוויבק, קנדה.
החוקרים כללו במחקר משתתפים בגילאי 66 שנים ומעלה, אשר החלו בטיפול בתרופות העלולות להיות לא-הולמות בתקופה שבין תחילת אפריל 2014 ועד סוף מרץ בשנת 2015 והיו במעקב לאורך שנה אחת. שימוש בתרופות העלולות להיות לא-הולמות זוהה על-פי קריטריוני Beers.
מהנתונים עולה כי 25.1% מהחולים שהחלו בטיפול בתרופות העלולות להיות לא-הולמות המשיכו בטיפול לאחר שנה אחת. בקרב אלו שלא המשיכו בטיפול לאחר שנה אחת, חציון הזמן עד להפסקת הטיפול עמד על 31 ימים.
מניתוח הנתונים עולה כי המשתתפים המשך טיפול בתרופות העלולות להיות לא-הולמות היה נפוץ במיוחד כאשר מדובר היה בתרופות אנטי-פסיכוטיות (43.9%), סולפוניל-אוריאה (40.2%), תרופות אנטי-אריתמיות/Nifedipine בשחרור-מיידי (36.5%) ומעכבי תעלות מימן (36.0%).
גורמים אשר נקשרו באופן מובהק עם המשך טיפול בתרופות העלולות להיות לא-הולמות כללו גיל מתקדם, מין זכר ומספר רב של תרופות ומחלות כרוניות, בעיקר דמנציה, סוכרת ומחלות לב וכלי דם.
החוקרים כותבים כי במטרה לשפר את הרגלי הטיפול התרופתי בקשישים, דרושות התערבויות נוספות במטרה להגביל את השימוש בתרופות העלולות להיות לא-הולמות, בעיקר באלו בסיכון הגבוה ביותר להמשיך בטיפול התרופתי וגם החשופים ביותר לאירועים חריגים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!