מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי רמות תפקודי תריס בטווח המוגדר כתקין עדיין מלוות בסיכון מוגבר לתמותה והחוקרים סבורים כי למחלות לב וכלי דם תפקיד חשוב בקשר זה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס הינה הפרעה נפוצה ובמחקרים רבים נקשרה עם סיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולארית ותמותה. במחקר הנוכחי הם ביקשו להבין טוב יותר את היקף הקשר בין הפרעה זו בתפקודי התריס ובין תמותה עקב מחלות לב וכלי דם במבוגרים בארצות הברית.
החוקרים התבססו על נתונים אודות מבוגרים שלקחו חלק בסקרי NHANES בשנים 2001-2002, 2007-2008, 2009-2010 ו-2011-2012 ובחנו את הקשר בין קטגוריות ריכוזי TSH ובין תמותה מכל-סיבה. הם המשיכו ובחנו את הקשר עם תמותה משנית למחלות לב וכלי דם ותמותה שאינה קשורה עם מחלות לב וכלי דם.
מדגם המחקר כלל 9,020 משתתפים (51.6% גברים, גיל ממוצע של 49.4 שנים).
לאורך המעקב תפקודי התריס שתאמו לתת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס (יחס סיכון של 1.90, רווח בר-סמך 95% של 1.14-3.19) וריכוזי TSH בטווח העליון של הנורמה (יחס סיכון של 1.36, רווח בר-סמך 95% של 1.07-1.73) נקשרו שניהם עם סיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה, בהשוואה לקבוצת הנבדקים עם ערכי TSH באמצע הטווח התקין.
מניתוח סטטיסטי עלה כי מחלות לב וכלי דם תיווכו באופן בלתי-ישיר 14.3% מהקשר בין תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס ותמותה מכל-סיבה ו-5.9% מהקשר בין ערכי TSH בטווח העליון של הנורמה ובין תמותה מכל-סיבה. ממצאים אלו היו הבולטים ביותר בנשים (7.5-13.7% מהקשר עם תמותה) ובאלו בגילאי 60 שנים ומעלה (6.0-14.8% מהקשר עם תמותה).
ממצאי המחקר מעידים כי מחלות לב וכלי דם מתווכות את הקשר בין תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס וערכי TSH בטווח העליון של הנורמה עם תמותה מכל-סיבה. החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת התועלת הקלינית של טיפול חליפי בהורמוני תריס על-מנת להביא לערכי TSH באמצע הטווח התקין או בדיקות סקר למחלות לב וכלי דם בחולים עם ריכוזי TSH מוגברים.
JAMA Netw Open. 2020;3(2):e1920745
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!