האם חולים עם הפרעה דו-קוטבית מצויים בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון? (JAMA Neurol)

נתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology מעידים על סיכון מוגבר להתפתחות מחלת פרקינסון בקרב חולים עם הפרעה דו-קוטבית, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. תוצאות מטה-אנליזה הצביעו על סיכון גדול יותר מפי שלוש למחלת פרקינסון בקרב חולים עם הפרעה דו-קוטבית.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין הפרעה דו-קוטבית ובין הסיכון לאבחנה בשלב מאוחר יותר של מחלת פרקינסון אידיופטית. הם השלימו חיפוש במאגרי Cochrane Central Register of Trials, MEDLINE, Embase ו-PsycINFO והתמקדו במחקרים להערכת הסיכוי להתפתחות מחלת פרקינסון בחולים עם הפרעה דו-קוטבית, בהשוואה לסיכון באלו ללא ההפרעה הפסיכיאטרית.

הסקירה כללה שבעה מחקרים, עם קרוב ל-4.4 מיליון משתתפים. אבחנה קודמת של הפרעה דו-קוטבית לוותה בסיכון מוגבר לאבחנת מחלת פרקינסון אידיופטית בשלב מאוחר יותר (יחס סיכויים של 3.35, רווח בר-סמך 95% של 2.00-5.60).

מניתוח נתונים שכלל הסרת מחקרים בסיכון גבוה להטיה תועד גם כן סיכון מוגבר למחלת פרקינסון בחולים עם הפרעה דו-קוטבית (יחס סיכויים של 3.21, רווח בר-סמך 95% של 1.89-5.45). בניתוח לפי תתי-קבוצות בהתאם למבנה המחקר והסבירות האבחנתית לא הצליחו החוקרים להדגים השפעה מובהקת סטטיסטית.

החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בחולים עם הפרעה דו-קוטבית סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. הממצאים מדגישים את הקשר האפשרי בין שתי המחלות ואת חשיבות האבחנה המבדלת של מאפייני פרקינסוניזם בחולים עם הפרעה דו-קוטבית.

JAMA Neurol 2019

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

מקור: Lancet Neurology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|25/08/2026

אינסומניה כרונית היא הפרעה שכיחה הפוגעת לא רק במשך ובאיכות השינה, אלא גם בתפקוד היומי, בערנות, בריכוז ובאיכות החיים. למרות זמינותם של טיפולים ותיקים, קיים צורך בפתרונות המסייעים לשפר את השינה בלי לפגוע בתפקוד ביום שלאחר מכן ובלי לגרום להתמכרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן