הערכת ההשפעה המגנה של טיפול ב-Febuxostat להיפראוריצמיה מפני פגיעה כלייתית וקרדיווסקולארית (מתוך כנס ה-ESC)

הפחתת רמות חומצה אורית מוגברות בדם עם טיפול ב-Febuxostat (פבאוריק) בחולים עם גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם עשוי להגן על הכליות טוב יותר מטיפול סטנדרטי, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי חדש, אך קטן מדי בכדי לקבוע המלצות על-פיו.

מחקר FREED כלל 1,070 חולים בגילאי 65 שים ומעלה, עם רמות חומצה אורית בדם של מעל 7 ועד 9 מ”ג/ד”ל, עם לפחות גורם סיכון אחד נוסף למחלה כלייתית, קרדיווסקולארית או מוחית. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב- Febuxostat או טיפול סטנדרטי.

גורמי הסיכון כללו היסטוריה של יתר לחץ דם או סוכרת מסוג 2, הפרעה בתפקוד כלייתי (קצב פינוי גלומרולארי של 30-60 מ”ל/דקה) במהלך שלושת החודשים הקודמים, או היסטוריה של מחלה קרדיווסקולארית או צרברווסקולארית מעל שלושה חודשים טרם הגיוס למחקר.

הטיפול כלל מתן Febuxostat במינון ראשוני של 10 מ”ג/יום, עם העלאת המינון ל-40 מ”ג/יום במהלך חודשיים, או טיפול סטנדרטי ללא Febuxostat. הטיפול ניתן למשך 36 חודשים וניתן בשילוב עם שינוי אורחות חיים להפחתת רמות חומצה אורית בדם.

הריכוז הממוצע של חומצה אורית בדם בתחילת המחקר עמד על 7.54 מ”ג/ד”ל בקבוצת הטיפול ב- Febuxostat ועל 7.50 מ”ג/ד”ל בקבוצת הביקורת. רמות חומצה אורית בדם בשתי הקבוצות נפרדו בשלב די מוקדם והריכוז הממוצע בתחום המחקר עמד על 4.50 ו-6.76 מ”ג/ד”ל, בהתאמה, בקבוצת הטיפול ב- Febuxostat ובקבוצת הביקורת.

למעט ליקוי כלייתי, החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות במרכיבים השונים של התוצא העיקרי, כולל תמותה מכל-סיבה, אירוע כלילי או אירוע צרברווסקולארי לא-פטאלי. רוב רובם של האירועים היו כלייתיים ואלו היו אחראיים ל-87 מבין 125 אירועים בקבוצת Febuxostatו ל-109 מבין 155 אירועים עם טיפול סטנדרטי.

בניתוח הנתונים לפי רמות שונות של חומצה אורית בדם עלה כי יחס הסיכון לתוצא העיקרי היה הנמוך ביותר עם רמות סופיות של חומצה אורית של 5-6 מ”ג/ד”ל. הסיכון היה גבוה יותר עם רמות גבוהות יותר (מעל 7 מ”ג/ד”ל ובטווח 6-7 מ”ג/ד”ל) ועם רמות נמוכות יותר (עד 4 מ”ג/ד”ל ובטווח 4-5 מ”ג/ד”ל).

מכאן עולה כי ל- Febuxostat השפעה גדולה יותר להפחתת רמות חומצה אורית בדם, בהשוואה ל-Allopurinol, אשר עשויה להתגלות כחסרון של התרופה החדשה.

מתוך כנס ה-ESC

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שיגדון – גאוט ( NEJM)

שיגדון – גאוט ( NEJM)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/01/2023

גולש יקר ! ידיעה זו מיועדת לסגל הרפואי בלבד ואינה

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן