אפשרויות הטיפול בכאבי שריר-שלד בילדים (Pediatrics)

מעדויות שפורסמו לאחרונה עולה כי אופיואידים אינם יעילים יותר מנוגד-דלקת שאינם סטרואידים בהקלה אקוטית על כאב בילדים עם שברים, אך המחקרים לרוב לא כללו הערכה של השפעה סינרגיסטית של שתי התרופות. במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics התמקדו חוקרים באפשרויות טיפול בכאב ממקור שריר-שלד בילדים הפונים לחדרי מיון.

הילדים היו בגילאי 6-17 שנים וסבלו מפציעת שריר-שלד בגפה העליונה או התחתונה, עם מדדי כאב מעל לסף שנקבע לפי סולם VAS (Visual Analog Scale), ופרט לכך לא הייתה מגבלה לנטילת אחת מתרופות המחקר.

בעת הגיוס למחקר, אחיות בחדרי המיון טיפלו בילדים באחד משלושה משטרים: מורפין פומי (0.2 מ”ג/ק”ג) עם Ibuprofen (10 מ”ג/ק”ג); מורפין פומי (0.2 מ”ג/ק”ג) עם פלסבו; או פלסבו עם Ibuprofen (10 מ”ג/ק”ג).

הילדים היו רשאים לקבל טיפול נוסף לשיכוך כאבים, בהתאם לשיקול הדעת של הרופא. מדדי כאב נבחנו בתחילת המחקר ולאחר 30, 60, 90 ו-120 דקות ממתן הטיפול הראשוני. התוצא העיקרי של המחקר נקבע על-פי סולם VAS והינו שיעור הילדים שדיווחו על עוצמת כאב של פחות מ-30 מ”מ (המוגדר ככאב קל) לאחר 60 דקות. החוקרים גם בחנו את השינויים הממוצעים במדדי כאב ואת תדירות השימוש בשיכוך כאבים כטיפול הצלה.

מדגם המחקר כלל 501 ילדים, מהם 456 ילדים עם נתונים זמינים לאחר 60 דקות ממתן הטיפול. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 11.9 שנים ומדד VAS עמד בממוצע על 60.9 מ”מ בעת הגיוס למחקר. מרבית הפציעות (60%) כללו פציעות רקמה רכה, אך ב-38% מהמקרים נקבעה אבחנה של שבר.

באשר לתוצא העיקרי, המדדים לאחר 60 דקות בשלוש הקבוצות לא היו שונים באופן מובהק סטטיסטית. כשליש מהילדים בכל שלוש הקבוצות דיווחו על מדדי כאב של פחות מ-30 מ”מ לפי סולם VAS (33% מהילדים שקיבלו את שני הטיפולים הפעילים, 29.3% מאלו שנטלו מורפין ופלסבו ו-29.9% מאלו שטופלו ב-Ibuprofen ופלסבו). למעשה, לא תועדו הבדלים בין הקבוצות באף אחת מנקודות הזמן, למעט לאחר 120 דקות ממתן הטיפול, אז זוהה הבדל מובהק סטטיסטית בין שני משלב מורפין עם פלסבו לעומת Ibuprofen עם פלסבו, עם עדיפות של Ibuprofen. עם זאת, ממצא זה עשוי לנבוע מכך שילדים רבים עזבו את חדר המיון עד נקודת זמן זו, שכן לחוקרים היו נתונים זמינים רק אודות פחות ממחצית מהמשתתפים במחקר המקורי.

מעט מאוד ילדים בכל אחת מהקבוצות נדרשו לטיפול הצלה לשיכוך כאבים ולא תועדו כלל מקרים של אירועים חריגים.

החוקרים קבעו כי משלב מורפין ו-Ibuprofen או מתן כל אחת מהתרופות לבדה לא היה מספק בכדי להביא להקלה מלאה בכאב במרבית הילדים עם פציעות שריר-שלד וכי לאף אחד מהתכשירים לא הייתה עדיפות על-פני היתר.

Pediatrics. 2017;140

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן