הערכת עלות-תועלת של טיפול בנוגדי-קרישה פומיים למניעת אירועים מוחיים בחולים עם פרפור פרוזדורים (BMJ)

במאמר שפורסם בכתב העת BMJ מדווחים חוקרים על תוצאות מטה-אנליזה להערכת מאזן עלות-תועלת של טיפול בנוגדי-קרישה פומיים למניעת אירועים מוחיים בחולים עם פרפור פרוזדורים. מהנתונים עולה כי למספר נוגדי-קרישה פומיים ישירים יש עדיפות על טיפול בקומדין.

מטרת המחקר הייתה להשוות את היעילות, בטיחות ועלות-תועלת של נוגדי-קרישה פומיים בעלי פעילות ישירה בחולים עם פרפור פרוזדורים. לצורך כך, הם השלימו סקירה שיטתית, מטה-אנליזה וניתוח עלות-תועלת.

חיפוש בספרות הרפואית העלה 23 מחקרים אקראיים, עם סך כולל של 94,656 חולים: 13 מחקרים השוו בין נוגדי-קרישה פומיים ישירים ובין קומדין במינונים להשגת INR בטווח 2.0-3.0. הטיפול ב-Apixaban (אליקוויס) במינון 5 מ”ג, פעמיים ביום (יחס סיכויים של 0.79, רווח בר-סמך 95% של 0.66-0.94), Dabigatran (פרדקסה) במינון 150 מ”ג, פעמיים ביום (0.65, 0.52-0.81), Edoxaban במינון 60 מ”ג, פעם ביום (0.86, 0.74-1.01) ו-Rivaroxaban (קסרלטו) במינון 20 מ”ג, פעם ביום (0.88, 0.74-1.03) הפחיתו את הסיכון לאירוע מוחי או תסחיף סיסטמי בהשוואה לקומדין.

הסיכון לאירוע מוחי או תסחיף סיסטמי היה גבוה יותר עם Edoxban במינון 60 מ”ג, פעם ביום (1.33, 1.02-1.75) ו-Rivaroxaban במינון 20 מ”ג, פעם ביום (1.35, 1.03-1.78), בהשוואה ל-Dabigatran במינון 150 מ”ג, פעמיים ביום.

הסיכון לתמותה מכל-סיבה היה נמוך יותר עם כל נוגדי הקרישה הפומיים הישירים בהשוואה לקומדין. הטיפול ב-Apixaban (0.71, 0.61-0.81), Dabigatran במינון 110 מ”ג, פעמיים ביום (0.80, 0.69-0.93), Edoxaban במינון 30 מ”ג, פעם ביום (0.46, 0.40-0.54) ו-Edoxaban במינון 60 מ”ג, פעם ביום (0.78, 0.69-0.90) הפחיתו את הסיכון לדימום מג’ורי, בהשוואה לקומדין.

הסיכון לדימום מג’ורי היה גבוה יותר עם Dabigatran במינון 150 מ”ג, פעמיים ביום, בהשוואה ל-Apixaban במינון 5 מ”ג, פעמיים ביום (1.33, 1.09-1.62), Rivaroxban במינון 20 מ”ג, פעמיים ביום בהשוואה ל-Apixaban במינון 5 מ”ג, פעמיים ביום (1.45, 1.19-1.78) ועם Rivaroxaban במינון 20 מ”ג, פעמיים ביום, בהשוואה ל-Edoxaban במינון 60 מ”ג פעם ביום (1.31, 1.07-1.59).

הסיכון לדימום תוך-גולגולתי היה נמוך יותר משמעותית עם מרבית נוגדי-קרישה פומיים ישירים, בהשוואה לקומדין, בעוד שהסיכון לדימום ממערכת העיכול היה גבוה יותר עם חלק מנוגדי-קרישה אלו, בהשוואה לקומדין. הטיפול ב-Apixaban במינון 5 מ”ג, פעמיים ביום, הוביל לתוצאות הטובות ביותר במרבית התוצאים ונמצא משתלם יותר מבחינת עלות-תועלת, בהשוואה לקומדין.

החוקרים כותבים כי יש מקום להשלים מחקר להשוואה ישירה בין נוגדי-קרישה פומיים ישירים בכדי להתגבר על ההשוואות העקיפות בין התרופות.

BMJ 2017; 359

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

סיכון שיורי לשבץ חוזר למרות נוגדי קרישה בחולים עם פרפור פרוזדורים, סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

סיכון שיורי לשבץ חוזר למרות נוגדי קרישה בחולים עם פרפור פרוזדורים, סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/06/2025

המחקר בחן את הסיכון לשבץ חוזר בקרב חולים עם פרפור פרוזדורים (AF) המטופלים בנוגדי קרישה פומיים (OAC), תוך ביצוע סקירה שיטתית ומטא-אנליזה של 23 מחקרים שכללו 78,733 חולים ומעקב כולל של 140,307 שנות־אדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן