פעילות גופנית בעצימות נמוכה במשך שעה בשבוע עשוי להספיק בכדי למנוע דיכאון, כך עולה מתוצאות מחקר מבוסס-אוכלוסיה גדול, שפורסמו בכתב העת American Journal of Psychiatry.
מחקר HUNT (Health Study of Nord-Trondelag County) הינו בין סקרי הבריאות המקיפים והגדולים ביותר שבוצעו אי-פעם. השלב הראשון של המחקר נערך בין ינואר 1984 ועד פברואר 1986. כל המשתתפים בגילאי 20 שנים ומעלה שהתגוררו במחוז הוזמנו להשיב לשאלות אודות אורח החיים והיסטוריה רפואית. המשתתפים השלימו גם בדיקה גופנית.
מדגם המחקר כלל 33,908 מבוגרים, שנבחרו על-בסיס העד תסמינים של הפרעה פסיכיאטרית נפוצה או מצב רפואי מגביל. המשתתפים היו במעקב פרוספקטיבי לאורך 11 שנים. במסגרת המחקר אספו החוקרים נתונים אודות פעילות גופנית, דיכאון, חרדה, מגוון ערפלנים אפשריים ומתווכים.
מהתוצאות עלה כי פעילות גופנית סדירה בשעות הפנאי לוותה בהיארעות מופחתת של דיכאון בשלב מאוחר יותר, אך לא זוהתה השפעה מגנה דומה מפני חרדה. מרבית ההשפעה המגנה תועדה ברמות נמוכות של פעילות גופנית וללא קשר לעצימות הפעילות.
לאחר תקנון לערפלנים אפשריים, החוקרים מצאו כי בהנחה כי מדובר בקשר סיבתי, ניתן יהיה למנוע 12% מהמקרים העתידיים של דיכאון במידה וכל המשתתפים יקפידו על פעילות גופנית במשך לפחות שעה אחת בכל שבוע. התועלת מבחינת הבריאות הגופנית והחברתית של פעילות גופנית סיפקה הסבר לחלק קטן מההשפעה המגנה. מנגנונים ביולוגיים שהוצעו בעבר, דוגמת שינויים בטונוס וגאלי פארא-סימפטטי, לא לקחו חלק בהשפעה המגנה מפני דיכאון.
החוקרים מסכמים וכותבים כי פעילות גופנית סדירה מספקת הגנה מפני דיכאון עתידי, אך לא מפני חרדה. שינויים מתונים יחסית ברמת הפעילות הגופנית באוכלוסיה עשויים להשפיע רבות על בריאות הציבור ולמנוע חלק גדול מהמקרים החדשים של דיכאון.
Am J Psychiatry. Published online October 3, 2017
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!