במאמר שפורסם בכתב העת The British Journal of Dermatology מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי ההיענות לטיפול בטווח הארוך במסגרת מחקר קליני טובה יותר מההיענות בפועל וכי מההערכה שלהם עולה כי ההיענות לטיפול מקומי בחולי פסוריאזיס היא נמוכה בטווח הקצר ויורדת עוד יותר בטווח הארוך.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע את טיב הטיפול המקומי בטווח הארוך בחולי פסוריאזיס ולהעריך התערבויות דיווח מבוססות-אינטרנט לשיפור היענות לטיפול ותוצאות טיפול.
החוקרים השלימו מחקר פרוספקטיבי להערכת היענות לטיפול מקומי ב-Fluocinonide ב-40 חולים עם פסוריאזיס בדרגה קלה-עד-בינונית במהלך 12 חודשים. המשתתפים חולקו באקראי ביחס 1:1 לטיפול סטנדרטי או קבוצת דיווח מבוסס-אינטרנט. ההיענות נוטרה באופן אובייקטיבי באמצעות מערכת Medication Event Monitoring System.
מהתוצאות עולה כי 50% מהמשתתפים הפסיקו את הטיפול. היענות גבוהה יותר תועדה בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הטיפול הסטנדרטי (50% לעומת 35%). מדד PASI (Psoriasis Area and Severity Index) השתפר יותר בקבוצת ההתערבות לאחר חודש אחד (1.61 לעומת 0.12-), שלושה חודשים (2.50 לעומת 0.79) ושנה אחת (3.32 לעומת 0.34), בהשוואה לקבוצת הטיפול הסטנדרטי.
החוקרים קוראים לרופאי עור לקחת בחשבון את נושא ההיענות לטיפול התרופתי ותומכים בהתערבות המתמקדת בדיווח כאמצעי לשיפור תוצאות הטיפול בחולים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!