טיפול מניעתי ב-Alendronate (פוסאלאן) בקשישים הנדרשים לטיפול פומי בפרדניזולון מסיבה כלשהי, מפחית דרמטית את הסיכון לשברי ירך, לפחות בטווח הקצר, כך עולה מתוצאות מחקר רטרוספקטיבי חדש, שפורסמו בכתב העת JAMA.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם הטיפול בפוסאלאן בקשישים הנוטלים טיפול פומי בפרדניזולון מלווה בסיכון מופחת לשברי ירך וסיבוכים.
החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי על-בסיס מאגר נתונים ארצי, שכלל 433,195 מטופלים בגילאי 65 שנים ומעלה, שהשלימו הערכה רפואית במרכזים רפואיים בשבדיה והם התמקדו ב-1,802 נבדקים שקיבלו מרשם לטיפול בפוסאלאן לאחר לפחות שלושה חודשי טיפול בפרדניזולון (לפחות 5 מ”ג ביום).
החוקרים התאימו בין 1,802 המשתתפים ובין מספר דומה של ביקורות שלא טופלו בפוסאלאן מבין 6,076 מטופלים שנטלו פרדניזולון באותו מינון ובאותו טווח זמנים. המעקב נערך בין ינואר 2008 ועד דצמבר 2014. התוצא העיקרי היה היארעות שברי ירך.
מדגם המחקר כלל 3,604 משתתפים, בגיל ממוצע של 79.9 שנים. לאחר חציון מעקב של 1.32 שנים תועדו 27 שברי ירך בקבוצת ההתערבות ו-73 מקרים בקבוצת הביקורת, מקביל לשיעורי היארעות של 9.5 ו-27.2 שברים ל-1,000 שנות-אדם, עם הבדל אבסולוטי של 17.6-.
מניתוח סטטיסטי עלה כי הטיפול בפוסאלאן לווה בסיכון נמוך יותר לשברי ירך (יחס סיכון של 0.35). הטיפול לא לווה בסיכון מוגבר לתסמינים קלים בדרכי עיכול עליונות (15.6 לעומת 12.9 מקרים ל-1,000 שנות אדם, עם ובלי פוסאלאן, בהתאמה) או כיב פפטי (10.9 לעומת 11.4 מקרים ל-1,000 שנות-אדם). לא תועדו מקרים של נמק של העצם על-רקע הטיפול התרופתי ותועד רק מקרה אחד של שבר גוף עצם הירך בכל קבוצה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בקרב חולים מבוגרים, הנוטלים מינון בינוני-עד-גבוה של פרדניזולון, הטיפול בפוסאלאן לווה בסיכון נמוך יותר משמעותית לשברי ירך לאורך חציון של 1.32 שנים. לאור מגבלות המחקר עקב האופי התצפיתי ומספר המקרים הקטן, ממצאים אלו תומכים במתן פוסאלאן לקבוצה זו.
JAMA. 2017;318:146-155.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!