השוואת טיפול בזרם ישיר אל מול Escitalopram להקלה על דיכאון (N Engl J Med)

מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine, עולה כי טיפול בזרם ישיר (tDCS או Transcranial Direct-Current Stimulation) פחות יעיל בהשוואה לטיפול ב-Escitalopram (ציפרלקס) בחולים עם דיכאון. בנוסף, הטיפול בזרם חשמלי לווה בשכיחות גבוהה יותר של אירועים חריגים.

במסגרת המחקר החוקרים השלימו השוואה בין טיפול  בזרם חשמלי ובין טיפול ב-Escitalopram להקלה על דיכאון.

המחקר נערך במרכז יחיד ונועד לבחון העדר-נחיתות של הטיפול בזרם חשמלי, אל מול Escitalopram, בטיפול במבוגרים עם דיכאון חד-קוטבי. לצורך כך, החוקרים חילקו באקראי חולים לטיפול בגירוי חשמלי עם פלסבו, גירוי דמה עם Escitalopram, או גירוי דמה עם פלסבו. הגירוי החשמלי ניתן במשך 30 דקות,  15 ימי עבודה רצופים, ולאחר מכן ניתן טיפול שבועי למשך שבעה שבועות. Escitalopram ניתן במינון של 10 מ”ג ליום למשך שלושה שבועות ו-20 מ”ג ליום לאחר מכן.

התוצא העיקרי של המחקר היה השינוי במדד HDRS-17 (Hamilton Depression Rating Scale), בו הציון נע בין 0 עד 52, כאשר מדד גבוה יותר מעיד על דיכאון חמור יותר. העדר-נחיתות של tDCS לעומת Escitalopram הוגדר לפי הגבול התחתון של רווח בר-סמך להבדל בירידה במדד, שעמדה על לפחות 50% ההבדל במדדים עם פלסבו לעומת Escitalopram.

במסגרת המחקר חולקו באקראי 245 חולים, כאשר 91 חולים חולקו לטיפול ב- Escitalopram, 94 לגירוי חשמלי ו-60 לקבוצת פלסבו. בניתוח לפי כוונה לטפל, הירידה הממוצעת במדד מתחילת המחקר עמדה על 11.3 נקודות עם Escitalopram, 9.0 נקודות עם גירוי חשמלי ו-5.8 נקודות עם פלסבו.

הגבול התחתון לרווח בר סמך להבדל בירידה עם tDCS לעומת Escitalopram (2.3- נקודות) היה קטן משולי העדר-נחיתות שעמדו על 2.75- נקודות (50% מההבדל בין פלסבו ו- Escitalopram ולכן לא ניתן היה לקבוע כי גירוי חשמלי אינו נחות, בהשוואה ל- Escitalopram.

Escitalopram וגירוי חשמלי היו שניהם עדיפים על פלסבו  (הבדל של 5.5 נקודות ו-3.2 נקודות לעומת פלסבו, בהתאמה).

בחולים בקבוצת הטיפול ב-tDCS תועדו שיעורים גבוהים יותר של אודם בעור, טינטון ועצבנות, בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות והופעה חדשה של מאניה תועדה בשני חולים בקבוצת הגירוי החשמלי. בחולים שטופלו ב- Escitalopram תועדה שכיחות גבוהה יותר של ישנוניות ועצירות, בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בטיפול בדיכאון הם לא הצליחו להוכיח העדר-נחיתות של גירוי חשמלי אל מול Escitalopram במהלך תקופה של עשרה שבועות, כאשר הגירוי החשמלי לווה בשכיחות גבוהה יותר של אירועים חריגים.

N Engl J Med. 2017;376:2523-2533

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן