האם תפוחי אדמה וטוסטים שחומים מעלים את הסיכון לממאירות? (מתוך הודעת ה-FSA)

מדענים מבריטניה מדווחים כי אכילת תפוחי אדמה וטוסטים שחומים מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות ממאירות וממליצים להקפיד על צבע זהוב בהכנת מאכלים אלו, במטרה להפחית את כמות Acrylamide, הכימיקאל האחראי לסיכון המוגבר. 

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Acrylamide אינו מוסף במכוון למזון, אלא תוצר לוואי טבעי של תהליך הבישול. מדובר בכימיקאל טבעי, הנוצר בעקבות חימום מוצרי מזון, דוגמת מזון עמילני כמו תפוחי אדמה. בחימום ל-120 מעלות הכימיקאל הנ”ל נוצר באופן טבעי.

ממחקרים בחולדות עלה קשר בין חשיפה ל-Acrylamide ובין ממאירות, אך העדויות ממחקרים בבני אדם אינם מלאים. למרות זאת, ה-National Toxicology Program ו-International Agency for Research on Cancer מתייחסים לכימיקאל זה כאל קרצינוגן אפשרי בבני אדם.

רמות Acrylamide המופיעות בתזונה הן גבוהות יחסית בעיני מומחים רבים, הממליצים להפחית את רמות הכימיקל במזון מעובד. עוד ממליצים מומחים להגביר מודעות בקרב הצרכנים בנושא זה, במטרה לנסות ולצמצם את החשיפה לכימיקאל במזון.

האיגודים המקצועיים קובעים מספר המלצות בהכנת מוצרי מזון בבית, במטרה להפחית רמות Acrylamide:

1. כוון לזהב – ככלל אצבע, ממליצים לכוון לצבע צהוב-זוהב או בהיר יותר בבישול, טיגון או אפיה של מוצרי מזון כמו תפוחי אדמה, ירקות שורש ולחם.

2. בדוק את האריזה – יש להקפיד על הוראות הבישול בעת טיגון או חימום יתר של מוצרים ארוזים דוגמת צ’יפס ולהימנע מבישול-יתר.

3. אין לשמור תפוחי אדמה במקרר אם מתכננים לצלות או לטגן אותם – צעד זה עשוי להביא לעליה ברמות Acrylamide. ההמלצה היא לשמור תפוחי אדמה אלו במקום קר וחשוך.

4. הקפדה על דיאטה מגוונת ומאוזנת – הקפדה על תזונה בריאה ומאוזנת, הכוללת לפחות חמש מנות פירות וירקות ביום, תסייע בהפחתת הסיכויים להתפתחות ממאירות.

U.K Food Standards Agency

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן