מאת ד”ר אלינור בריסקין
אנליזה חדשה מה-Heart Jמראה כי הטיפול ב-empagliflozin(ג’רדיאנס ,בורינגר אינגלהיים) בחולי סוכרת סוג 2 הנמצאים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה הפחית אישפוזים בשל אי ספיקת לב ותמותה קרדיווסקולרית הן במטופלים שסבלו כבר מאי ספיקת לב והן באלה שלא היו עם אבחנה זו בתחילת המחקר.
מטרות:
במחקר הEMPA-REG OUTCOME, הוספתempagliflozin(ג’רדיאנס ,בורינגר אינגלהיים)לטיפול הסטנדרטי הוריד את הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית, תמותה קרדיווסקולרית, תמותה מכל סיבה ואשפוז על רקע אי ספיקת לב בחולים עם אי סכרת סוג 2 וסיכון קרדיווסקולרי גבוה.
כעת בוצעה אנליזה נוספת בנושאאי ספיקת לבבכל המטופלים ובתתי הקבוצות, כולל מטופלים עם או ללא אבחנה של אי ספיקת לב טרם המחקר.
שיטות ותוצאות:
במחקר השתתפו 7020 מטופלים. ל-706 מטופלים (10.1%) היתה אי ספיקת לב בבסיס. מטופלים קיבלו אמפגליפלוזין במינון 10מ”ג, 25 מ”ג או פלצבו.
אשפוזים על רקע אי ספיקת לב או תמותה קרדיווסקולרית היו פחותים באופן מובהק סטטיסטית במטופלים אשר טופלו באמפגליפלוזין (5.7% מהמטופלים עם אמפגליפלוזין לעומת 8.5% מהמטופלים עם פלצבו.HR0.66,95% CI 0.55-0.79, p<0.001). ה-NNTהיה 35 מטופלים באמפגליפלוזין על מנת למנוע אשפוז אחד על רקע אי ספיקת לב או תמותתCVאחת ב- 3 שנים.
כאשר נבדקו תת הקבוצות אשר נבדלו בנתוניהם הבסיסיים (קיום או אי קיום אי ספיקת לב בבסיס, טיפול תרופתי שונה לסכרת ולאי ספיקת לב), הממצאים הללו המשיכו להתקיים. אמפגליפלוזין הראה גם שיפור בתוצאות אחרות הקשורות באי ספיקת לב, כמו: ירידה באשפוזים או מוות כתוצאה מאי ספיקת לב (2.8% לעומת 4.5%,HR 0.61 (0.47-0.79) p<0.001) והיתה נטיה לירידה באשפוזים על רקע כל גורם (36.8% לעומת 39.6%,HR 0.89 (0.82-0.96) p=0.003. תופעות לואי חמורות דווחו על ידי יותר מטופלים עם אי ספיקת לב מאשר ללא אי ספיקת לב, אך לא היו שכיחות יותר בקבוצת האמפגליפלוזין מאשר בקבוצת הפלצבו.
מסקנות:
במטופלים עם סכרת סוג 2 וסיכון קרדיווסקולרי גבוה, אמפגליפלוזין הפחית אשפוזים על רקע אי ספיקת לב ותמותה קרדיווסקולרית. תוצאות אלה היו עקביות במטופלים עם או ללא אבחנה בסיסית של אי ספיקת לב.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!