מנתחים אורתופדים מהווים ממוקמים במקום השלישי מבין מקצועות הרפואה מבחינת היקף מתן המרשמים לטיפול באופיואידים. בהצהרה חדשה מטעם ה-AAOS (American Academy of Orthopedic Surgeons) מפרטים הסברים כיצד ניתן להפחית את היקף השימוש, השימוש לרעה וההתמכרות לאופיואידים עם שינוי אופן השימוש במשככי כאבים מצד אוכלוסיות רופאים זו, תוך הגבלת המרשמים לפני הניתוח ושיפור השקיפות במעקב אחר ניפוק מרשמים.
לדברי המומחים, השינוי התרבותי הוביל למגפת אופיואידים כיום, ורק שינוי תרבותי נוסף, בראשות רופאים שאינם חוששים מהגבלת מתן מרשמים לאופיואידים, יביא לפתרון מגיפה זו.
לפי הערכות ה-FDA, למעלה מ-50 מיליון אמריקאים קיבלו מרשם לטיפול במשככי כאבים נרקוטיים במהלך שנת 2011, עליה של קרוב ל-100% במרשמים לטיפול במשככי כאבים משנת 2008. לפי הה-AAOS, חלק גדול מהמרשמים הללו מועברים לאחרים בצורת מתנה, מכירה או גניבה, ומינון יתר של אופיואידים הינו הגורם המוביל לתמותה בשוגג בקרב מבוגרים צעירים.
קבוצת המומחים ממליצה על גישה מקיפה כנגד השימוש הנרחב באופיואידים, הכוללת את הצעדים הבאים:
· התייחסות לטיפול בכאב כגישה ממוקדת-מטופל המכירה בדרגות הכאב השונות של מטופלים שונים העוברים ניתוח דומה.
· קביעת יעדים מבוססי מרפאה לכמות מקובלת של מרשמים לאופיואידים למצבים בהם הטיפול הוא ניתוחי או לא ניתוחי.
· מתן מרשם לכמות הולמת של משככי כאבים בלבד והנפקת שני מרשמים קטנים לחולים המתגוררים במרחק רב, במקום מרשם גדול אחד.
· להימנע מאופיואידים לטיפול בכאב לאחר טראומה לפני ניתוח.
· תיאום מרשמים דרך רופא/מנתח/מרפאה אחת במטרה לסייע במעקב אחר השימוש באופיואידים ולזהות חולים בהם ניתן להקל על התסמינים לאחר ניתוח באמצעות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי.
· הגבלת אופיואידים בשחרור ממושך לפרוטוקולי מחקר מאושרים ולמצבים להם נועדו: טיפול בכאב חמור וממושך על-רקע מחלה ממארת.
· הפניית חולים עם כאב כרוני, לא-ממאיר, למרכזי כאב.
· תרגול גישות תקשורת אמפטיות עם מטופלים, מאחר ולפי ההצהרה, מטופלים חשים נוח יותר וצורכים פחות אופיואידים כאשר יודעים כי הרופא מטפל מתייחס אליהם באופן פרטני.
מתוך הודעת ה-AAOS
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!