פעילות גופנית אירובית מפחיתה שומן כבד ורקמת שומן ויסארלי בכמות קטנה גם בנבדקים ללא ירידה בעלת משמעות קלינית במשקל הגוף. במאמר שפורסם במהלך חודש אפריל בכתב העת Journal of Hepatology טוענים החוקרים כי נראה כי ההשפעה של פעילות גופנית על הפחתת שומן כבדי אינה תלוי במינון או בעצימות הפעילות.
החוקרים בחנו את ההשפעות של המינונים הנפוצים של פעילות גופנית אירובית במהלך שמונה שבועות והשוו את התוצאות בקבוצה זו אל מול קבוצת פלסבו. קבוצות הפעילות הגופנית כללה פעילות בעצימות נמוכה-עד-בינונית, בנפח גבוה של 50% מצריכת חמצן מקסימאלית למשך שישים דקות, ארבעה ימים בשבוע; פעילות גופנית אירובית בעצימות-גבוהה אך בנפח נמוך של 70% מצריכת חמצן מקסימאלית למשך 45 דקות, שלושה ימים בשבוע; ופעילות גופנית בעצימות נמוכה ובנפח נמוך של 50% מצריכת חמצן מקסימאלית במשך 45 דקות, שלושה ימים בשבוע.
החוקרים התבססו על בדיקות הדמיה בתהודה מגנטית ובדיקות ספקטרוסקופיה להערכת רקמת שומן ויסארלי ושומן כבדי. מדגם המחקר כלל 36 משתתפים, רובן נשים.
מהתוצאות עולה כי חלה ירידה של 2.62% בשומן כבד בקבוצת פעילות גופנית בעצימות נמוכה-עד-בינונית בנפח גבוה; ירידה של 2.38% עם פעילות גופנית בעצימות גבוהה ונפח נמוך ועליה של 0.84% עם פעילות גופנית בעצימות נמוכה ובנפח נמוך. השומן הכבדי עלה בקבוצת הפלסבו ב-1.10%.
למרות שהירידה בשומן הכבדי ורקמת שומן ויסארלי הייתה קטנה בקבוצות המחקר, לשינויים אלו עשויות להיות השלכות קליניות. עם זאת, החוקרים מציינים כי לפעילות גופנית לא הייתה השפעה על אנזימי הכבד.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!