פעילות גופנית מביאה לשיפור מחלת כבד שומני שאינה על-רקע אלכוהול (J Hepatol.)

פעילות גופנית אירובית מפחיתה שומן כבד ורקמת שומן ויסארלי בכמות קטנה גם בנבדקים ללא ירידה בעלת משמעות קלינית במשקל הגוף. במאמר שפורסם במהלך חודש אפריל בכתב העת Journal of Hepatology טוענים החוקרים כי נראה כי ההשפעה של פעילות גופנית על הפחתת שומן כבדי אינה תלוי במינון או בעצימות הפעילות.

החוקרים בחנו את ההשפעות של המינונים הנפוצים של פעילות גופנית אירובית במהלך שמונה שבועות והשוו את התוצאות בקבוצה זו אל מול קבוצת פלסבו. קבוצות הפעילות הגופנית כללה פעילות בעצימות נמוכה-עד-בינונית, בנפח גבוה של 50% מצריכת חמצן מקסימאלית למשך שישים דקות, ארבעה ימים בשבוע; פעילות גופנית אירובית בעצימות-גבוהה אך בנפח נמוך של 70% מצריכת חמצן מקסימאלית למשך 45 דקות, שלושה ימים בשבוע; ופעילות גופנית בעצימות נמוכה ובנפח נמוך של 50% מצריכת חמצן מקסימאלית במשך 45 דקות, שלושה ימים בשבוע.

החוקרים התבססו על בדיקות הדמיה בתהודה מגנטית ובדיקות ספקטרוסקופיה להערכת רקמת שומן ויסארלי ושומן כבדי. מדגם המחקר כלל 36 משתתפים, רובן נשים.

מהתוצאות עולה כי חלה ירידה של 2.62% בשומן כבד בקבוצת פעילות גופנית בעצימות נמוכה-עד-בינונית בנפח גבוה; ירידה של 2.38% עם פעילות גופנית בעצימות גבוהה ונפח נמוך ועליה של 0.84% עם פעילות גופנית בעצימות נמוכה ובנפח נמוך. השומן הכבדי עלה בקבוצת הפלסבו ב-1.10%.

למרות שהירידה בשומן הכבדי ורקמת שומן ויסארלי הייתה קטנה בקבוצות המחקר, לשינויים אלו עשויות להיות השלכות קליניות. עם זאת, החוקרים מציינים כי לפעילות גופנית לא הייתה השפעה על אנזימי הכבד.

J Hepatol. Published online April 7, 2015

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן