האם צריכת תפוחים משפרת את איכות חיי המין בנשים צעירות? (Archives of Gynecology and Obstetrics)

במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Gynecology and Obstetrics מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה קשר אפשרי בין צריכה יומית של תפוחים ובין איכות חיי מין טובה יותר בנשים צעירות.

לדברי החוקרים, למרות עדויות לקורלציה חיובית בין צריכה סדירה של פיטואסטרוגנים, פוליפנולים, נוגדי-חמצון והבריאות המינית בנשים, אין מחקר להערכת הקורלציה האפשרית בין צריכת תפוחים יומית ובין התפקוד המיני בנשים. כעת הם ביקשו לבחון אם קיים קשר בין צריכת תפוחים יומית ובין תפקוד מיני במדגם נשים צעירות ובריאות, פעילות מינית, שלא התלוננו על הפרעות בתפקוד המיני.

731 נשים בגיל ממוצע של 31.9 שנים נכללו במחקר החתך, בתקופה שבין ספטמבר 2011 ועד אפריל 2012. כל המשתתפות השלימו באופן אנונימי את שאלון FSFI (Female Sexual Function Index) והתבקשו לדווח על היקף צריכת התפוחים היומית והרגלי האכילה שלהן. על-בסיס היקף צריכת התפוחיםף הנשים סווגו לשתי קבוצות: קבוצה א צריכת תפוחים יומית סדירה; קבוצה ב ללא צריכה סדירה של תפוחים (פחות מתפוח אחד ביום). התוצא העיקרי היה מדד FSFI.

343 נשים דיווחו על צריכה סדירה ויומיומית של תפוחים ונכללו בקבוצה הראשונה ו-388 נשים נכללו בקבוצה השניה. בקבוצה הראשונה מדדי FSFI הכוללים היו גבוהים יותר (P=0.001), וכך גם מדדי סיכוך (P=0.001), בהשוואה למשתתפות בקבוצה השניה.

מניתוח רב-משתנים עלה כי צריכת תפוחים יומית מנבאת באופן בלתי-תלוי מדדים טובים יותר בשאלונים המדוברים.

Archives of Gynecology and Obstetrics, July 2014, Vol 290, Issue 1, pp 93-98

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן