חשיבות תכנית אימונים ביתית במסגרת השיקום לאחר שבר ירך (JAMA)

 

בחולים שהשלימו תכנית שיקום סטנדרטית לאחר שבר ירך, תכנית אימונים ביתית הובילה לשיפור מתון בתפקוד הגופני לאחר שישה חודשים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש, שפורסם בכתב העת JAMA.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם תכנית אימונים ביתית עם מגע מינימאלי ופיזיותרפיסט הביאה לשיפור התפקוד לאחר השלמת שיקום סטנדרטי עקב שבר ירך.

המחקר האקראי נערך בין ספטמבר 2008 ועד אוקטובר 2012 בבתיהם של 232 מבוגרים בעלי מוגבלות בתפקוד, שהשלימו תכנית שיקום סטנדרטית לאחר שבר ירך.

קבוצת ההתערבות כללה 120 משתתפים שהשלימו תכנית אימונים מכוונת (דוגמת קימה מכיסא, טיפוס מדרגות) בהדרכת פיזיותרפיסט, והמשיכו באופן עצמאי את התרגילים בביתם במשך שישה חודשים. קבוצת הביקורת (112 משתתפים) קיבלה הדרכה ביתית וטלפונית בנושאי תזונה נכונה לשמירה על בריאות הלב וכלי הדם.

התפקוד הגופני נבחן בתחילת המחקר, לאחר שישה חודשים (כלומר, בעת השלמת ההתערבות), ולאחר תשעה חודשים. התוצא העיקרי היה השינוי בתפקוד לאחר שישה חודשים, כפי שנמדד לפי SPPB (Short Physical Performance Battery, בטווח 0-12, כאשר מדד גבוה יותר מעיד על תפקוד טוב יותר) ומדדי ניידות ופעילות יומית לפי AM-PAC (Activity Measure for Post-Acute Care, טווח של 23-85 ו-9-101, כאשר מדד גבוה יותר מעיד על תפקוד טוב יותר).

מבין 232 חולים שחולקו באקראי, 195 היו במעקב במשך שישה חודשים ונכללו בניתוח הנתונים העיקרי. קבוצת ההתערבות כללה 100 משתתפים וזוהה שיפור משמעותי בהשוואה לקבוצת הביקורת (95 חולים) במדדי ניידות (ממוצע SPPB של 6.2 בקבוצת ההתערבות בתחילת המחקר, 7.2 לאחר שישה חודשים; בקבוצת הביקורת המדדים עמדו על 6.0 ו-6.2, בהתאמה; וההבדל בין הקבוצות עמד על 0.8 נקודות, P<0.001; ממוצע מדד הניידות לפי AM-PAC עמד על 56.2 בתחילת המחקר בקבוצת ההתערבות ועל 58.1 נקודות לאחר שישה חודשים; כאשר בקבוצת הביקורת מדדים אלו עמדו על 56 ו-56.6 נקודות, בהתאמה, p=0.03; ומוצע הפעילות היומית לפי AM-PAC עמד על 57.4 ו-61.3 נקודות בקבוצת ההתערבות לעומת 58.2 ו-58.6 נקודות בקבוצת הביקורת, p=0.03).

הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בכל מדדי התפקוד נותרו על-כנם לאחר תשעה חודשים.

החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר מעידים על ההשפעה החיובית של תכנית אימונים ביתית בחולים לאחר שיקום עקב שברי ירך, אך מוספים כי החשיבות הקלינית של ממצאים אלו עדיין אינה ידועה.

JAMA. 2014;311(7):700-708

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן