ניתוח שרוול קיבה בגישה לפרוסקופית ומחלת החזר קיבה-וושט (JAMA Surg.)

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Surgery מדווחים חוקרים כי ניתוח שרוול קיבה בגישה לפרוסקופית לא הביא להקלה או שיפור בתסמיני GERD (Gastroeophageal Reflux Disease) והביא להתפתחות המחלה בחלק מהמטופלים ללא תסמינים טרם הניתוח.

מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעות של ניתוח שרוול קיבה בגישה לפרוסקופית בחולים עם GERD ולהשוות את תוצאות הניתוח אל מול מעקף קיבה בחולים עם מחלת החזר קיבה-וושט ידועה.

החוקרים ערכו סקירה רטרוספקטיבית של מאגר נתוני Bariatric Outcome Longitudinal Database בתקופה שבין 1 בינואר, 2007, ועד 31 בדצמבר, 2010. הם השוו בין מטופלים לאחר ניתוח שרוול קיבה בגישה לפרוסקופית ובין מטופלים לאחר ניתוח מעקף קיבה.

התוצאים העיקריים של המחקר כללו את שיעור השיפור או החמרה בתסמיני GERD, הופעה חדשה של GERD וירידה במשקל וסיבוכים לאחר הניתוח.

מדגם המחקר כלל 4,832 מטופלים שעברו ניתוח שרוול קיבה בגישה לפרוסקופית וכ-33,000 מטופלים לאחר מעקף קיבה, עם GERD ידוע ב-44.5% ו-50.4% מהמטופלים, בהתאמה. מרבית המטופלים לאחר ניתוח שרוול קיבה בגישה לפרוסקופית (84.1%) המשיכו לסבול מתסמיני GERD לאחר הניתוח, כאשר רק ב=15.9% מהמטופלים חל שיפור במחלה. מבין המטופלים לאחר ניתוח שרוול קיבה בגישה לפרוסקופית ללא עדות ל-GERD לפני הניתוח, 8.6% פיתחו את המחלה לאחריו. לשם השוואה, לאחר ניתוח מעקף קיבה תועדה הטבה ב-GERD במרבית החולים (62.8%) בתוך שישה חודשים לאחר הניתוח (p<0.001).

מבין המטופלים לאחר ניתוח שרוול קיבה בגישה לפרוסקופית, נוכחות GERD לפני הניתוח לוותה בעליה בשיעור הסיבוכים לאחר הניתוח (15.1% לעומת 10.6%), בשיעור האירועים החריגים במערכת העיכול (6.9% לעומת 3.6%) ובצורך בניתוח חוזר (0.6% לעומת 0.3%). נוכחות GERD לא השפיעה על הירידה במשקל במטופלים לאחר ניתוח מעקף קיבה, אך לוותה בירידה קטנה יותר במשקל הגוף באלו לאחר ניתוח שרוול קיבה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה ניתוח שרוול קיבה בגישה לפרוסקופית לא השפיע על תסמיני מחלת החזר קיבה-וושט בחולים עם GERD ידוע, והוביל להופעת תסמיני המחלה בחלק מהמטופלים ללא תסמינים טרם הניתוח. יתרה מזאת, הופעת GERD טרם הניתוח לוותה בתוצאות פחות טובות וירידה קטנה יותר במשקל הגוף עם ניתוח שרוול קיבה בגישה לפרוסקופית.

JAMA Surg. Published online February 05, 2014

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן