המגמה להכללת אימוני פעילות גופנית במסגרת תכנית הטיפול בפיברומיאלגיה זכתה לתמיכה בסקירה חדשה, שמצאה כי אימוני תנגודת הינם בטוחים ויעילים בנשים עם פיברומיאלגיה וכי אימונים אירוביים מסייעים בהפחתת הכאב על-רקע פיברומיאלגיה.
עם זאת, החוקרים מזהירים כי המסקנות מתבססות על עדויות באיכות-נמוכה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פיברומיאלגיה מאופיינת בכאב כרוני מפושט, המוביל לפגיעה בתפקוד הגופני. אימונים גופניים מומלצים לחולים רבים להקלה על התסמינים ובמחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון את העדויות בנוגע לאימוני תנגודת בחולים אלו. אימוני תנגודת כוללת פעילות גופנית כנגד תנגודת פרוגרסיבית במטרה לשפר את כוח השרירים, סיבולת השרירים, עוצמת השרירים, או שילוב של כל אלו.
מטרת המחקר הייתה לבחון את התועלת והנזקים של אימוני תנגודת במבוגרים עם פיברומיאלגיה והחוקרים ערכו השוואה בין אימוני תנגודת לעומת ביקורת לעומת סוגי פעילות אחרים. לשם כך, הם ערכו חיפוש בתשעה מאגרים אלקטרוניים ומקורות אחרים וכללו חמישה מחקרים שענו על קריטריוני הסקירה.
החוקרים התמקדו במחקרים אקראיים, כאשר האבחנה של פיברומיאלגיה התבססה על קריטריונים מפורסמים. המחקרים כללו חולים מבוגרים וכללו פרסום נתונים אודות ההשוואה בין אימוני תנגודת וביקורת או פעילות גופנית אחרת.
אחד המחקרים כלל שלוש זרועות שתרמו נתונים לשתי השוואות. במחקרים שנכללו לקחו חלק 219 נשים עם פיברומיאלגיה, 95 מהן חולקו לתכנית אימוני תנגודת. שלושה מחקרים אקראיים ערכו השוואה בין 16-21 שבועות אימוני תנגודת ובין קבוצת ביקורת. שמני מחקרים השוו שמונה שבועות של אימוני תנגודת פרוגרסיביים אל מול אימונים אירוביים ומחקר אחד השווה בין 12 שבועות אימוני תנגודת בעצימות נמוכה ובין אימוני גמישות.
החוקרים זיהו הבדלים מובהקים סטטיסטית לטובת אימוני תנגודת, בהשוואה לקבוצת הביקורת, לפי מדדי FIQ (Fibromyalgia Impact Questionnaire) שירדו ב-16.75 יחידות (בסולם של 100 נקודות), תפקוד גופני (6.29- יחידות בסולם של 100 נקודות), כאב (3.3- ס”מ בסולם של 10 סנטימטרים), רגישות (1.84- מבין 18 נקודות רגישות) וחוזק שרירים .
ההבדלים בין קבוצת אימוני תנגודת ואימונים אירוביים לא היו מובהקים סטטיסטית במדדי FIQ, תפקוד גופני או רגישות. זוהתה ירידה מובהקת סטטיסטית במדדי כאב, לטובת פעילות אירובית.
הבדלים מובהקים סטטיסטית תוארו בקבוצת אימוני תנגודת ובקבוצת אימוני גמישות, לטובת אימוני תנגודת לפי מדדי FIQ וכאב, אך ללא הבדלים ברגישות או כוח שרירים. העדויות סווגו באיכות נמוכה בשל מספר מחקרים קטן וסיכון להטיה.
באופן כללי, אירועים חריגים לא תועדו היטב, אך לא דווח על מקרים של אירועים חריגים חמורים. הערכת הסיכון להטיה נפגמה בשל תיאור לא-טוב בכתב. העדר פרוטוקולים והעדר סמיות של המטפלים הן מגבלות נוספות של המחקר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי העדויות, שהן באיכות נמוכה, מעידות כי אימוני תנגודת בעצימות בינונית ובינונית-עד-גבוהה מביאים לשיפור הכללי של חולי פיברומיאלגיה, עם שיפור בכאב, רגישות וכוח שרירים. העדויות מציעות גם כי שמונה שבועות אימונים אירוביים עדיפים על אימוני תנגודת בעצימות-בינונית לשיפור הכאב בנשים עם פיברומיאלגיה יש עדויות באיכות נמוכה לפיהן 12 שבועות אימוני תנגודת בעצימות נמוכה עדיפה על אימוני גמישות בנשים עם פיברומיאלגיה לשיפור במדדי כאב ותפקוד. יש עדויות באיכות נמוכה לפיהן נשים עם פיברומיאלגיה יכולות לעסוק בבטחה באימוני תנגודת בינונית-גבוהה.
Cochrane Database Syst Rev. Published online December 20, 2013
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!