מה בין טיפול בתרופות ממשפחת SSRI ובין דימום ממערכת העיכול העליונה? (Am J Psychiatry)

טיפול קצר-טווח בתרופות ממשפחת SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor) למשך שבעה ימים בלבד עשוי להביא לעליה משמעותית בסיכון לדימומים ממערכת העיכול העליונה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם במהלך חודש ספטמבר בכתב העת American Journal of Psychiatry.

החוקרים כותבים כי בדומה למחקרים קודמים, תרופות ממשפחת SSRI הן היחידות מבין נוגדי הדיכאון שלוו בסיכון מוגבר לדימומים ממערכת העיכול העליונה, ורק אלו עם אפיניות גבוהה ובינונית לטרנספורטר של סרטונין לוו בסיכון מוגבר. עם זאת, החוקרים טוענים כי למרות שדיווחים קודמים קשרו בין SSRI ובין סיכון מוגבר לדימום ממערכת העיכול העליונה, רופאים אינם מודעים היטב לתופעה זו, ומוסיפים כי הסיכון הנ”ל עדיין שנוי במחלוקת.

החוקרים בחנו את הסיכון לדימום ממערכת העיכול העליונה לאחר טיפול קצר-טווח ב-SSRI, על-בסיס נתונים ממאגר Taiwan National Health Insurance Database. הם השוו את שיעורי הטיפול בנוגדי-דיכאון בתקופות מקרה וביקורת, עם חלונות זמן של 7, 14 ו-28  ימים. סך כולל של 5,337 חולים עם דימום ממערכת העיכול העליונה נכללו במחקר.

יחס הסיכויים המתוקן לדימום ממערכת העיכול העליונה לאחר חשיפה ל-SSRI עמד על 1.67 בחלון של שבעה ימים, 1.84 בחלון זמן של 14 ימים ו-1.67 בחלון זמן של 28 ימים.

חשיפה קצרת-טווח לנוגדי-דיכאון טריציקליים, SNRI (Serotonin Norepinephrine Reuptake Inhibitor), מעכבי MAO (Monoamine Oxidase) ונוגדי-דיכאון אחרים, לא לוותה בסיכון מוגבר לדימום ממערכת העיכול העליונה.

החוקרים מציעים כי ניתן לבחור בתרופות אחרות כחלופה ל-SSRI בחולים עם היסטוריה של דימום ממערכת העיכול העליונה או מחלת כיב פפטי.

מבין התכשירים השונים ממשפחת SSRI, Fluoxetine ו-Sertraline לוו שתיהן בסיכון מוגבר לדימום ממערכת העיכול העליונה. למרות שתרופות אחרות ממשפחת SSRI, כולל Citalopram, Paroxetine ו-Escitalopram לוו בסיכון מוגבר לדימומים, הקשר לא היה מובהק סטטיסטית, ייתכן כי זאת בשל גודל המדגם הקטן.

שילוב של SSRI עם NSAID צפוי להביא לעליה נוספת בסיכון לדימום ממערכת העיכול העליונה.

בניתוח לפי תתי-קבוצות, הסיכון לדימום ממערכת העיכול העליונה היה מוגבר משמעותית בגברים (יחס סיכון של 2.43), אך לא בנשים (יחס סיכון של 1.01). עם זאת, החוקרים קוראים לנקוט משנה זהירות בפרשנות ההבדלים בין המינים, מאחר שלמחקר אין עוצמה מספקת להערכת סוגיה זו. הם כותבים כי מחקרים קודמים הדגימו סיכון נמוך יותר בנשים, אך עדיין משמעותי.

החוקרים מודים כי ללא ספק יש מקום לערוך מחקרים נוספים בנושא.

Am J Psychiatry. Published online September 13, 2013

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אובאיטיס וסקלריטיס כסימנים מוקדמים למחלת מעי דלקתית (IBD) שטרם אובחנה: מסגרת סקר מדורגת לצמצום העיכוב באבחנה

אובאיטיס וסקלריטיס כסימנים מוקדמים למחלת מעי דלקתית (IBD) שטרם אובחנה: מסגרת סקר מדורגת לצמצום העיכוב באבחנה

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/10/2026

המאמר עוסק ברעיון חשוב מבחינה קלינית: אובאיטיס (uveitis) וסקלריטיס (scleritis) יכולות לעיתים להופיע לפני האבחנה של מחלת מעי דלקתית (IBD): קרוהן או קוליטיס כיבית, ואף להקדים אותה בכמה שנים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן