במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים כי באמצעות בדיקות סקירה שגרתיות באופן אמבולטורי, ניתן לזהות מבוגרים בסיכון למגבלות בניידות. התייחסות לחסרים תפקודיים ומכשולים סביבתיים, בשילוב עם פעילות גופנית ומכשירי עזר לניידות עשויים להוביל לשיפור הניידות, הבטיחות ואיכות החיים של חולים עם מגבלות בניידות.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מגבלות בניידות הן נפוצות במטופלים מבוגרים, עם השפעות על ההיבטים הגופניים, פסיכולוגיים וחברתיים של חיי הפרט. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לזהות גורמי סיכון הפיכים, אמצעי סקירה, טיפולים תרופתיים, צורך בפיזיותרפיה ולבחון את התועלת של התערבויות הכוללות פעילות גופנית במטופלים עם מגבלות בניידות.
החוקרים ערכו חיפוש במאגרי PubMed ו-PEDro בתקופה שבין ינואר 1985 ועד 31 במרץ, 2013, במטרה לזהות מאמרים בשפה האנגלית, סקירות סיסטמיות, מטה-אנליזה וסקירות קוקרן, להערכת מגבלות בניידות והתערבויות בקשישים המתגוררים בקהילה.
מהנתונים עולה כי גורמי הסיכון הנפוצים ביותר למגבלות בניידות כללו גיל מבוגר, פעילות גופנית ירודה, השמנת-יתר, ליקוי בשיווי משקל או כוח ומחלות כרוניות דוגמת סוכרת או דלקת מפרקים. מספר כלים זמינים להערכת הניידות בתנאים אמבולטוריים. יש טעם בהפניית החולים לפיזיותרפיה, מאחר ופיזיותרפיסטים יכולים העריך את מגבלות הניידות ולהציע התערבויות לשיפור התפקוד.
מחקרים מעטים תומכים בפעילות גופנית תרפויטית לשיפור מגבלות בניידות. ישנן עדויות משמעותיות התומכות באימוני תנגודת ושיווי משקל לשיפור חולשה גופנית והפרעות בשיווי משקל המגבילות את הניידות. ישנה חשיבות רבה להערכת הסביבה של החולה ויכולתו של המטופל להתרגל אליה בעזרת מכשירי עזר.
ממצאי המחקר מעידים על חשיבות הערכת מגבלות בניידות של חולים מבוגרים והצעת דרכים לשפר את הניידות של המטופלים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!