בנשים עם תסמינים של חסר הורמונאלי תועד סיכון נמוך משמעותית להיארעות סרטן שד, כאשר טופלו בשתלי טסטוסטרון, עם או ללא מעכבי ארומטאז, כך עולה מנתונים חדשים, שפורסמו בכתב העת Maturitas.
לאחר חמש שנות מעקב, בנשים שטופלו בטסטוסטרון שיעור מקרי סרטן שד עמד על 142 מקרים ל-100,000 שנות-אדם, שיעור נמוך ב-50% מזה שתואר במחקרים קודמים להערכת טיפול הורמונאלי כנגד תסמיני מנופאוזה. כאשר החוקרים התמקדו בנשים עם היענות לטיפול, שיעורי סרטן שד צנחו ל-73 ל-100,000 שנות-אדם.
על-בסיס נתוני SEER (Surveillance, Epidemiology, and End Results) עולה כי הצפי היה לשיעור גבוה כפליים של מקרים של סרטן שד.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הוכח כי לטסטוסטרון תועלת בטיפול בנשים, כולל בטיפול במיגרנה והפרעות בתפקוד המיני, בנוסף לתסמיני מנופאוזה. עם עליה בשימוש בטסטוסטרון בנשים, הבטיחות ארוכת הטווח של הטיפול לא נבחנה היטב, בפרט בכל הנוגע לסיכון לסרטן שד.
במטרה לבחון את ההשפעות ארוכות הטווח של טיפול בטסטוסטרון בנשים, החוקרים ערכו את מחקר Testosterone Implant Breast Cancer Prevention Study, מחקר פרוספקטיבי, תצפיתי, להערכת ההיארעות של סרטן שד בנשים שטופלו בזריקות תת-עוריות של טסטוסטרון בשל תסמינים של חסר הורמונאלי. הנשים לא קיבלו טיפול סיסטמי באסטרוגן.
החוקרים מדווחים על תוצאות ביניים לאחר חמש שנים אודות 1,268 נשים שטופלו בזריקות תת-עוריות של טסטוסטרון או בשילוב עם תכשיר המכיל Anastrozole. גיל המשתתפות הממוצע עמד על 52.2 שנים בעת הכנסת השתל הראשון ועל 56.6 בעת הערכת הנתונים.
השתלים מיוצרים בבית מרקחת מסוים בסינסינטי (וכוללים טסטוסטרון בלבד או בשילוב עם מעכבי ארומטז) ומוכנסים לאזור העכוז העליון או לבטן התחתונה. המרווח בין השתלים עמד על 13.8 שבועות. מינוני טסטוסטרון ו-Anastrozole הותאמו למשקל הגוף של המטופלות.
שיעור הנשים ללא סרטן שד שטופלו בשתל משולב עלה מ-11% בשנת 2010 ל-30% בין ינואר עד יולי 2011 ול-62% בין דצמבר 2012 ועד מרץ 2013.
נכון לסוף חודש מרץ השנה, אובחנו שמונה מקרים של סרטן שד ב-1,268 נשים (0.63%) במהלך מעקב של 5,642 שנות-אדם, שיעורים שתורגמו להיארעות של 142 ל-100,000 נשים. הגיל הממוצע בעת האבחנה עמד על 56.3 שנים, ושבע מבין שמונה הנשים היו לאחר מנופאוזה, חמש נשים היו במנופאוזה ניתוחית. שש מבין שמונה הממאירויות היו בשלב I וחמש מבין שש ממאירויות היו שליליות ל-HER2. החוקרים מדווחים על אבנה של גידול אגרסיבי יחיד.
לאור היענות טובה לטיפול, טיפול בטסטוסטרון הביא גם לירידה בשיעורי ההיארעות של סרטן שד (73 ל-100,000 שנות-אדם).
בהשוואה לשיעור ממאירויות שד שדווח במחקר, השיעורים במחקרים אחרים עמדו על 380 ל-100,000 שנות-אדם בקבוצת התערבות פעילה במחקר WHI ועל 300 ל-100,000 שנות-אדם בקבוצת הביקורת. במחקר Million Women Study השיעור בקרב נשים שקיבלו בהווה טיפול הורמונאלי חליפי עמד על 501 ל-100,000 שנות-אדם, 337 ל-100,000 שנות-אדם בקרב נשים שקיבלו בעבר טיפול הורמונאלי חליפי ו-325 ל-100,000 שנות-אדם באלו שמעולם לא טופלו הורמונאלית. לסיום, השיעור עמד על 238 מקרים ל-100,000 שנות-אדם בקרב משתתפות במחקר אוסטרלי.
נתוני SEER ניבאו שיעור צפוי של 234 מקרים ל-100,000 בנשים בגילאי 50-54 שנים, 293 מקרים ל-100,000 בנשים בגילאי 55-59 שנים ו-358 ל-100,000 בנשים בגילאי 60-64 שנים.
החוקרים מציינים כי אף אחת מהנשים ששרדו ממאירות שד וטופלו בשתלים לא אובחנה עם הישנות של הממאירות במהלך המעקב משנת 2006.
למעט ההשפעות האנדרוגניות הצפויות של טסטוסטרון, לא תועדו תופעות לוואי אחרות הקשורות לטיפול בטסטוסטרון. התופעות הנפוצות ביותר כללו עליה בשיער באזור הפנים (92%), הידקקות של השיער (63%) ועליה קלה או בינונית באקנה (51%). בנוסף, 52% מהנשים דיווחו על שיפור במראה העור, כולל נשים עם אקנה. לא דווח על תופעות לוואי בעקבות הטיפול ב-Anastrozole.
Maturitas 2013
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!