הערכת התוצאות ארוכות הטווח של איחוי אחורי של עמודה השדרה במתבגרים עם עקמת אידיופתית (Spine)

במסגרת המחקר הרטרוספקטיבי ביקשו החוקרים לתאר את התוצאות הקליניות וההדמיתיות בעקבות איחוי אחורי של עמוד השדרה (Posterior Spinal Fusion) כטיפול במתבגרים עם עקמת אידיופתית.

החוקרים מסבירים כי למרות שמחקרים קודמים מצאו כי שכיחות כאבי גב תחתון לאחר איחוי ממושך במתבגרים עם עקמת אידיופתית היו דומים לשיעורים שתועדו באוכלוסיה הכללית, מנתחים רבים סבורים כי הפרוצדורה תוביל לעליה בלחץ על הדיסקים הבין-חולייתיים הסמוכים עם שינויים ניווניים מואצים.

במסגרת המחקר סקרו החוקרים את הרשומות הרפואיות ובדיקות ההדמיה של מתבגרים עם עקמת אידיופתית, לאחר איחוי של עמוד השדרה ו-Segmental Instrumentation. המשתתפים השלימו בדיקות מעקב, שאלונים להערכת התוצאות, צילומי רנטגן ובדיקות הדמיה בתהודה מגנטית (MRI). בדיקות ה-MRI דורגו לפי עדויות לניוון של הדיסקים בעמוד השדרה הגבי מתחת לגובה האיחוי.

20 משתתפים לקחו חלק במחקר, עם סך כולל של 90 דיסקים מתחת לאזור האיחוי. ממוצע המעקב היה 11.8 שנים. גובה הקיבוע הדיסטאלי היה בממוצע L1. זווית העקומה הגדולה עמדה על 55 מעלות לפני הניתוח ותוקנה ל-25 מעלות במהלך המעקב. בדיקות MRI הדגימו פתולוגיה חדשה של הדיסק ב-85% מהמשתתפים.

בחולה אחד בלבד תועדה מחלה ניוונית של הדיסק הבין-חולייתי ברמת הצומת, כאשר מרבית הפתולוגיות תועדו בדיסק בגובה L5-S1. ממוצע מדד Pfirrmann התדרדר מ-1.1 לפני הניתוח ל-1.8 במהלך המעקב. דרגת הניוון הגדולה ביותר תוארה במרווח L5-S1, כאשר ממוצע מדדי הניוון עלה מ-1.2 לפני הניתוח ל-2.3 לאחר הניתוח. שלושה חולים עם מחלה חמורה של הדיסק הבין-חולייתי נטלו תרופות ממשפחת NSAID להקלה על כאב, אך לא נטלו תרופות נרקוטיות. בקבוצת החולים עם ניוון חמורה נרשם שינוי קל בלבד במדדי SRS (Scoliosis Research Society) ו-Oswestry.

החוקרים מסכמים וכותבים כי למרות שהודגם קצב מואץ של ניוון הדיסק הבין-חולייתי L5-S1, מתוצאות המחקר עולה כי לקבוצת המחקר מדדי תפקוד טובים, כאשר המטופלים שמרו על התיקון במהלך 10 שנים לאחר האיחוי. החוקרים מציינים כי ניוון הדיסק זוהה רחוק מהחוליה הנמוכה ביותר שטופלה.

Spine. 2011;36(23):1948-1954

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן