התועלת של תכשירי כונדרואיטין בטיפול באוסטיאוארתריטיס של היד (Arthritis Rheum)

ממחקר חדש שפורסם ב-Arthritis and Rheumatism עולה טיפול בתכשיר ספציפי של Chondroitin Sulphate מקל על הכאב ומשפר את התפקוד של חולים עם אוסטיאוארתריטיס של היד.

החוקרים מסבירים כי אוסטיאוארתריטיס הינה דלקת המפרקים הנפוצה ביותר במדינות מפותחות ועשויה להוביל לכאב ומוגבלות משמעותיים. ישנם טיפולים מעטים שנמצאו יעילים ובטוחים בטווח הארוך, אך יש עדויות לפיהן תתכן תועלת לתכשירי כונדרואיטין. העדויות הנוגעות לאוסטיאוארתריטיס של היד מוגבלות עוד יותר, לכן, במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לקבוע אם כונדרואיטין הינו טיפול יעיל באוכלוסייה זו.

מדגם המחקר כלל חולים עם אוסטיאוארתריטיס תסמיני של היד. רמת תסמינים מינימאלית להכללה במחקר נקבעה על מדד של 40 בסולם VAS (Visual Analog Scale) של 0-100 לכאב, ומדד של לפחות 6 נקודות בסולם FIHOA (Functional Index for Hand OA) בסולם של 0-30.

המשתתפים חולקו באקראי לטיפול בתכשיר ספציפי של כונודרואיטין במינון 800 מ”ג ביום, או פלסבו תואם. החוקרים התירו נטילת אקמול לפי הצורך, אך לא התירו נטילת NSAID או סטרואידים. משך המחקר היה שישה חודשים והיעדים העיקריים כללו את השינוי במדדי VAS ו-FIHOA לאחר שישה חודשים.

מבין 562 החולים שנבדקו, 162 ענו על קריטריוני המחקר וחולקו באקראי; 139 השלימו שישה חודשי טיפול, כאשר תופעות לוואי היו הסיבה העיקרית לפרישה מהמחקר בשתי הקבוצות. בתחילת המחקר, מדדי VAS ו-FIHOA הממוצעים היו דומים בשתי הקבוצות (54.9 מ”מ לעומת 53.6 מ”מ, בהתאמה, ו-11.0 לעומת 10.3 נקודות, בהתאמה).

לאחר שישה חודשים, תועד שיפור בשני המדדים העיקריים, שהיה ניכר יותר בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הפלסבו. בסולם VAS להערכת כאב נרשמה ירידה של 20 מ”מ בקבוצת המטופלים בכונדרואיטין, לעומת 11.3 מ”מ בקבוצת הפלסבו (p=0.02), לצד ירידה ממוצעת של 2.9 ו-0.7 נקודות, בהתאמה, במדד FIHOA (p=0.008).

תופעות הלוואי היו דומות בשתי הקבוצות, אך נרשמו מעט תופעות לוואי חמורות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי תכשירי כונדוראיטין נמצאו יעילים בהקלה על כאב ושיפור התפקוד בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של היד, עם פרופיל בטיחות טוב. הם מציינים מספר מגבלות למחקר, כולל הכללת חולים עם אוסטיאוארתריטיס חמור בלבד וגודל מדגם שאינם מספק לניתוח הנתונים לפי תתי-קבוצות. ההשפעה הכוללת של כונדרואטין הייתה מתונה, אך גודל ההשפעה היה דומה לזה של טיפולים אחרים כנגד אוסטיאוארתריטיס, עם פרופיל בטיחות עדיף.

Arthritis Rheum, published early online 6 September 2011

לידיעה ב-NELM

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן