מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Medical Association עולה כי טיפול בתרופות ביולוגיות מסוימות כנגד פסוריאזיס אינו מלווה בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים, בהשוואה לפלסבו, אך המחקר חסר עוצמה סטטיסטית.
החוקרים כתבים כי Ustekinumab ו-Briakinumab, נוגדנים חד-שבטיים לתת-יחידה p40 של Interleukin-12ו-Interleukin-23, הוכחו כיעילים בטיפול בפסוריאזיס מסוג CPP (Chronic Plaque Psoriasis). דיווחים מוקדמים אודות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בחולי פסוריאזיס המטופלים בתרופות אלו עוררו חשש מסוים.
במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להעריך את הקשר בין טיפולים ביולוגים בפסוריאזיס מסוג CPP ובין סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים במסגרת מטה-אנליזה של מחקרים ממאגרי Cochrane, ClinicalTrials.gov ו-Ovid MEDLINE. בנוסף, הם סקרו ממצאים ממחקרים שלא פורסמו ואחרים.
הסקירה כללה מחקרים אקראיים, מבוקרי-פלסבו, כפל-סמיות, להערכת סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים עם טיפול במעכבי IL-12/23 ומעכבי TNF-Alpha (Adalimumab, Etanercept ו-Infliximab) בטיפול במבוגרים עם CPP.
החוקרים זיהו 22 מחקרים עם סך כולל של למעלה מ-10,000 משתתפים. יעד הסיום העיקרי היה שיעור סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים במהלך שלב טיפול מבוקר-פלסבו בחולים שטופלו במנה אחת לפחות של תרופה או פלסבו. סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים כללו אוטם לבבי, אירוע צרברווסקולארי, או תמותה קרדיווסקולארית.
החוקרים מדווחים סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים תועדו ב-10 מבין 3179 חולים שטופלו במעכבי IL-12/23 ובאף אחד מ-1474 המטופלים בפלסבו, אך הבדל זה לא היה מובהק סטטיסטית. באשר למחקרים בנושא מעכבי TNF-Alpha, סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים תועדו ב-1 מבין 3858 מטופלים במעכבי TNF-Alpha וב-1 מבין 1812 מטופלי פלסבו.
החוקרים כותבים כי בהשוואה לפלסבו, אין הבדל משמעותי בשיעור סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בחולים המטופלים במעכבי IL-12/23 או מעכבי TNF-Alpha.
JAMA. 2011;306:864-871
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!