האם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עשוי להפחית את הסיכון לאובדנות בחולים עם אינסומניה ומחשבות אובדניות? (מתוך כנס SLEEP 2011)

מאת ד”ר בן פודה-שקד

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי ה-25 של ה-Associated Professional Sleep Societies (SLEEP 2011) עולה כי חולים הסובלים מאינסומניה וממחשבות אובדניות מראים סיכון מופחת משמעותית למעשה אובדני בעקבות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive-Behavioral Therapy, CBT) המתמקד בשינה.

לטענת החוקרים, המדובר במחקר הראשון המראה כי התערבות המתמקדת בשינה הינה בעלת השפעה תרפואטית על הסיכון למעשה אובדני באופן ספציפי.

החוקרים מסבירים כי הפרעת שינה הינה גורם מנבא חזק לאובדנות ונמנית בין עשרת סימני האזהרה מפני התאבדות על פי ה-Substance Abuse Mental Health Services Administration. לדבריהם, הפרעת שינה שכיחה מאוד בשבועות שקודמים למעשה אובדני, ומנבאת סיכון מוגבר פי 7 על פי מחקרים פסיכולוגיים, וזאת אף לאחר תקנון להשפעת מצב רוח ירוד.

ואכן, במחקר שנערך לאחרונה בידי אותה קבוצת חוקרים ונתון בימים אלו תחת רביזיה לקראת פרסום, נמצא כי מבין 311 אנשים המצויים בסיכון מוגבר למעשה אובדני, אינדקס שינה שתוכנן במיוחד היה רגיש יותר בניבוי מחשבות אובדניות בהשוואה להערכת גורמי הסיכון המקובלים, כוגן דיכאון וייאוש.

החוקרים מספרים כי הופתעו מממצאיהם אלו, על פיהם גם לאחר תקנון לתסמינים אובדניים בסיסיים, מדד גס זה של הפרעת שינה, אשר עשויה להיות אינסומניה, או איכות שינה ירודה, אכן ניבאה סיכון מוגבר למחשבות אובדניות ולמעשה אובדני תוך פרק זמן קצר של חודש ימים.

המחקר הנוכחי הינו מחקר לא-מבוקר בו נבחן טיפול CBT עבור אינסומניה בקרב 303 חולים מבוגרים (בגילאים 18 עד 88 שנים) המטופלים במרפאת שינה קהילתית אשר הופנו בשל אינסומניה וביקשו טיפול.

החוקרים מדווחים כי 57% מהמשתתפים היו נשים, עם גיל חציוני של 49 שנים, וכי נפסלו מהשתתפות אלו הסובלים גם מהפרעות שינה אחרות או הפרעות פסיכיאטריות נלוות. הנבדקים עברו מפגשים שבועיים של CBT בני תשעים דקות למשך חמישה שבועות, ולאחר מכן שני מפגשים נוספים שנערכו מדי שבועיים. בין המדדים שנבחנו בתחילת הטיפול ובסופו נכללו ה-Beck Depression Index (BDI) וה-Insomnia Severity Index.

החוקרים מצאו כי טיפולי ה-CBT הביאו לירידה משמעותית (p<0.001) במחשבות האובדניות בקרב תת-קבוצה של 65 חולים עבורם מדד ה-BDI ההתחלתי העיד על מחשבות שכאלו. בנוסף, במדגם כולו נמצא כי מפגשי ה-CBT הביאו לציון BDI נמוך משמעותית (p<0.001) בהשוואה לתחילת המעקב.

החוקרים מסכמים כי תוצאות אלו מספקות רציונל ראשוני משכנע לצורך בפיתוח ובבחינת התערבויות המכוונות בשינה הנועדות למנוע התנהגות אובדנית. לדבריהם, נראה כי הפרעות שינה הינן יעד טיפולי חשוב, וכי הן ייחודיות בהקשר זה בכמה דרכים. בנוסף, בהשוואה לגורמי סיכון ידועים אחרים לאובדנות, כגון היסטוריה של ניסיונות אובדניים, המדובר בגורם סיכון הניתן לשינוי ולטיפול והקשור במידה פחותה יותר של סטיגמה חברתית.

מומחית בתחום אשר נכחה בכנס ונתבקשה להגיב לדברים טוענת כי המחקר הנוכחי בולט הן בתוצאותיו המרשימות והן בהשלכות האפשריות שלו. לדבריה, טיפולי CBT אלו עבור אינסומניה הינם כלי טיפולי רב-השפעה, והתוצאות הראו כי בקרב מדגם גדול עם טווח גילאים רחב, היה הטיפול משמעותי חרף משכו הקצר. בנוסף, היא מציינת כי גודל השפעת הטיפול (effect size) בצמצום תסמינים אובדניים היה גדול אף הוא.

מתוך הכנס השנתי ה-25 של ה-Associated Professional Sleep Societies (SLEEP 2011) אשר נערך במיניאפוליס, מיניסוטה, בחודש יוני 2011.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן