סיבוכי ניתוח פתוח לשחרור באצבע הדק (מתוך Journal of Hand Surgery)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון אפריל 2010 של ה-Journal of Hand Surgery, עולה כי שיעור הסיבוכים המז’וריים שנצפה בחולים לאחר ניתוח לשחרור אצבע הדק (Trigger Finger) היה נמוך, אך שיעור הסיבוכים המינוריים היה גבוה באופן מפתיע.

החוקרים כותבים כי ניתוח פתוח לשחרור הגיד במסילות A1 (A1 pulleys) נחשב לפרוצדורה בטוחה יחסית, הכרוכה בשיעור סיבוכים נמוך. הם מסבירים כי עד כה נערכו מחקרים מעטים לבדיקת שיעור הסיבוכים בניתוח לשחרור אצבע הדק. לפיכך, מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את שיעור הסיבוכים במשתתפים שעברו ניתוח זה.

זהו מחקר רטרוספקטיבי שכלל 43 משתתפים אשר עברו 78 ניתוחים לשחרור אצבע הדק בגישה פתוחה, ע”י מנתח בודד. החוקרים סיווגו את הסיבוכים למינוריים או מז’וריים. סיבוכים מינוריים כללו סיבוכים שעיכבו את הריפוי, הגיבו לטיפול, וחלפו לבד או היו בעלי השפעה קטנה בלבד על התפקוד. לעומתם, סיבוכים מז’וריים כללו סיבוכים שדרשו ניתוח נוסף או הובילו להגבלה משמעותית בפעילויות היומיום.

מתוצאות המחקר עולה כי בקרב המנותחים נצפו 2 סיבוכים מז’וריים: פיסטולה סינוביאלית אשר דרשה הסרה, וכן פיברוזיס של המפרק הבין-גלילי המקורב (proximal interphalangeal joint) שחייב שימוש בגבס לשיכוך הכאב. החוקרים מדווחים כי שיעור הסיבוכים המז’וריים היה 3% לניתוח (2 מקרים מתוך 78).

בקרב המשתתפים שנותחו נצפו 27 סיבוכים מינוריים, כולל ירידה בטווח התנועה, רגישות בצלקת, כאב, ואודם באזור הפצע. שיעור הסיבוכים המינוריים היה 28% (22 מתוך 78). שיעור הסיבוכים הכולל שנצפה במחקר היה 31% (24 מתוך 78).

לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי ניתוח לשחרור אצבע הדק נחשב כפעולה בטוחה, ואכן נצפה במחקר שיעור סיבוכים מז’וריים נמוך. עם זאת, שיעור הסיבוכים המינוריים היה גבוה יחסית, וכלל בעיקר סיבוכי פצע או פגיעה בטווח התנועה של האצבע. לפיכך הם כותבים כי חשוב ליידע את המטופלים על הסיכוי להופעת סיבוכים אלו.

J Hand Surg Am. 2010 Apr;35(4):594-6

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן