מחלות כליות כרונית נפוצה בחולים לא-מאובחנים עם יתר לחץ דם או קדם-יתר לחץ דם (מתוך Hypertension)

בארה”ב שכיחות גבוהה של מחלת כליות כרונית בחולים עם קדם-יתר לחץ דם או יתר לחץ דם לא-מאובחן, כך מדווחים חוקרים במהדורת מאי של Hypertension.

החוקרים מאוניברסיטת ג’ון הופקינס בבולטימור, מרילנד, התבססו על נתוני NHANES (National Health and Nutrition Examination Survey) (1999-2006) במטרה להעריך את שכיחות מחלת כליות כרונית ב-17,794 מבוגרים, שסווגו לפי קטגוריות יתר לחץ דם.

בסה”כ, 5832 נבדקים סבלו מיתר לחץ דם ידוע, 3,046 אובחנו עם יתר לחץ דם לא-מאובחן, 3,719 אובחנו עם קדם יתר לחץ דם (לחץ דם סיסטולי בטווח 120-139 מ”מ כספית או לחץ דם דיאסטולי בטווח 80-90 מ”מ כספית), ו-5,197 היו בעלי לחץ דם תקין.

החוקרים הגדירו מחלת כליות כרונית בנוכחות eGFR (Estimated Glomerular Filtration Rate) של מתחת ל-60mL/min/1.73m2 או יחס אלבומין:קריאטינין בשתן של מעל 30 מ”ג לגרם.

מניתוח רב-משתנים, תוך תקנון לגיל, מין ומוצא, עולה כי 17.3% מהחולים עם קדם יתר לחץ דם, ו-22.0% מאלו עם יתר לחץ דם לא-מאובחן, סבלו ממחלת כליות כרונית, זאת בהשוואה ל-27.5% מהחולים עם יתר לחץ דם מאובחן ו-13.4% מאלו עם ערכי לחץ דם תקינים.

הערכות החוקרים השתנו בתלות במדדים ששימשו להגדרת מחלת כליות. למאקרואלבומינוריה היה הקשר הבולט ביותר עם עליה בקטגורית לחץ דם (OR = 2.37). אך החוקרים טוענים כי שכיחות מחלת כליות עלתה לאורך טווח קטגוריות יתר לחץ דם, ללא קשר לאופן הגדרת מחלת כליות.

גורמי סיכון למחלת כליות כרונית היו דומים בכל קטגוריות לחץ דם.

הצעד הבא יהיה לקבוע את יחס עלות-תועלת של בדיקות סקר של חולים עם קדם יתר לחץ דם להערכת מחלת כליות כרונית, ולהעריך אם התערבויות המכוונות לחולים עם קדם יתר לחץ דם עשויות להביא לירידה בתחלואה ובתמותה עקב מחלת כליות כרונית.

במאמר מערכת שהתייחס לממצאי המחקר הזהירו המומחים כי אל לרופאים להתבסס אך ורק על נוכחות יתר לחץ דם בהחלטה לערוך בדיקות סקר למחלת כליות כרונית בקרב חולים בסיכון גבוה, דוגמת חולי סוכרת. הם מוסיפים כי לאור השכיחות הגבוהה של יתר לחץ דם ממוסך ותסמונת חלוק-לבן, ניתן לשפר את הערכת לחץ דם באמצעות ניטור ביתי.

Hypertension 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן