טלמטריה אמבולטורית יעילה בזיהוי הפרעות קצב מסכנות חיים (מתוך American Journal of Cardiology)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם ב-22 במרץ 2010 ב- American Journal of Cardiology, עולה כי שימוש בטלמטריה אמבולטורית הוביל לזיהוי הפרעות קצב מסכנות חיים במדגם משתתפים רחב.

זהו מחקר רטרוספקטיבי, שכלל 26,438 חולים שעשו שימוש בטלמטריה לבבית אמבולטורית בשל אינדיקציות שונות, כולל פרפור פרוזדורים, הפרעות הולכה לבביות נוספות או סינקופה. החוקרים מסבירים כי מכשיר הטלמטריה כלל חיישן קל משקל שהעביר באופן אוטומאטי מידע על הפרעות קצב למרכז המידע, באמצעות טלפון סלולארי. עורכי המחקר משמשים יועצים לחברת LifeWatch, אשר אחראית לתחזוקת מכשירי הטלמטריה ואוספת את המידע הטלמטרי.

מתוצאות המחקר עולה כי במהלך 3 שבועות ניטור בממוצע סבלו 5,459 משתתפים (21%) מהפרעת קצב שהצדיקה פניה לרופא. החוקרים מדווחים כי 262 משתתפים (1%) סבלו מהפרעת קצב מסכנת חיים, כולל 120 חולים עם טכיקרדיה רחבת-קומפלקס (לפחות 15 פעימות בקצב של 120 פעימות לדקה ומעלה), 100 חולים עם הפסקת הדופק למשך 6 שניות או יותר, ו-42 חולים עם קצב לב נמוך מ-30 פעימות לדקה. 704 משתתפים נוספים (3%) סבלו מטכיקרדיה צרת-קומפלקס (180 פעימות לדקה או יותר במנוחה).

לאור התוצאות החוקרים כותבים כי אחוז קטן אך משמעותי ממדגם החולים הרחב שהופנה לקבלת טלמטריה אמבולטורית, פיתח הפרעת קצב מסכנת חיים שעשויה לדרוש התערבות מיידית.

הם מציינים כי כאשר החולה שולט על העברת המידע באמצעות הטלפון הסלולארי ייתכן שהמידע לא יועבר באופן מיידי, שכן לעיתים הפרעות קצב הינן אסימפטומטיות, או עלולות להתרחש בזמן השינה.

עם זאת, החוקרים מדגישים כי טלמטריה לבבית אמבולטורית עשויה לספק מידע קליני מציל חיים, שאינן זמין בשיטות אחרות.

Am J Cardiol 2010.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן