טיפול משולש במשאפים בחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית יציבה (מתוך Expert Opin. Pharmacother.)

מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD Chronic Obstructive Pulmonary Disease) מאופיינת בהגבלה קבועה ופרוגרסיבית בזרימת האוויר, עם סיכון להתלקחויות עם החמרה בחומרת התסמינים. COPD נחשבת למחלה כרונית בלתי-הפיכה, ולכן יעדי הטיפול הם הקלה על התסמינים, שיפור המצב הבריאותי, שיפור איכות החיים והיכולת הגופנית, עם הפחתת הסיכון להתלקחויות בעתיד. הטיפול במחלה יציבה מבוסס בעיקרו על טיפול תרופתי ושיקום ריאתי.

קיימות מספר אפשרויות טיפול תרופתי בחולי COPD. מרחיבי סמפונות מהווים את הטיפול החשוב ביותר, והבחירה היא בין תרופות ממשפחת LABA (Long-Acting Beta2-Agonist) ובין אנטגוניסטים מוסקריניים ארוכי-טווח ו-Methylxanthine. עם זאת, יש עדיפות לטיפול במשאפים.

משאפים מרחיבי סמפונות בעלי פעילות ארוכת-טווח (LABA או אנטגוניסטים מוסקריניים) או משאפי סטרואידים משמשים לטיפול במחלת COPD יציבה, בגישת טיפול הדרגתית (Step-Up) בהתאם לחומרת המחלה. כתוצאה מכך, במחלה חמורה ניתן לעיתים טיפול משולש עם שני מרחיבי סמפונות ומשאף סטרואידים, אך ההשפעות קצרות הטווח וארוכות הטווח של טיפול זה אינן מוכרות היטב.

במאמר הנוכחי סוקרים החוקרים את תוצאות מחקר להערכת ההשפעות קצרות הטווח של משאף Budesonide/Formoterol ומשאף Tiotropium, אל מול טיפול ב-Tiotropium בלבד.

ההנחיות הנוכחיות לטיפול ממליצות על התחלת טיפול במשאפים בחולים עם COPD יציבה בדרגה II, עם מתן מרחיבי סמפונות ארוכי טווח (LABA או אנטגוניסטים מוסקריניים), הניתנים בנפרד או במשולב. בין מרחיבי הסמפונות ארוכי הטווח לטיפול ב-COPD, יש הוכחות להשפעות התרפויטיות של Tiotropium על התפקוד הריאתי, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך, שיעור ההתלקחויות, המצב הבריאותי ותסמיני המחלה.

מצד שני, משאפי LABA ניתנים לעיתים קרובות בשילוב עם משאפי סטרואידים ולכן ניתנו בד”כ למחלה מתקדמת יותר (דרגה IIIIV). התועלת שלהם כטיפול בודד בחולים עם מחלה פחות-מתקדמת, אינה-ברורה, ולכן, טיפולים אלו פחות מומלצים כטיפול מונותרפי בחולים עם מחלה קלה יותר (דרגה II). עם זאת, שילוב מרחיבי סמפונות ארוכי-טווח (LABA ואנטגוניסטים מוסקריניים) מומלץ בחולים אלו, במטרה לשפר את הרחבת הסמפונות ולהפחית תסמינים דוגמת קוצר נשימה. למעשה, לשילוב Tiotropium/Formoterol במיוחד, תועלת רבה יותר על התפקוד הריאתי והתסמינים הנשימתיים שכבר הוכחה בטווח הקצר.

הטיפול המשולש במשאפים הוכח כיעיל בלא-תלות בחומרת המחלה, אך דרושים נתונים ארוכי-טווח נוספים, בעיקר בחולים עם מחלה פחות מתקדמת, במטרה לתעד טוב יותר את התועלת של הטיפול בכל דרגות COPD , או את התועלת הסלקטיבית שלו בדרגות חומרה מסוימות.

Expert Opin. Pharmacother. (2010) 11(6)

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן