Prochlorperazine עדיף על Sumatriptan בטיפול בהתקף מיגרנה בחדר מיון (מתוך Annals of Emergency Medicine)

בחולים הפונים לחדר מיון בעקבות התקף מיגרנה, טיפול תוך-ורידי ב- Prochlorperazine עם Diphenhydramine הוא יעיל יותר מטיפול תת-עורי ב-Sumatriptan (אימיטרקס), כך עולה ממחקר פרוספקטיבי קטן, שתוצאותיו פורסמו ב-Annals of Emergency Medicine.

החוקרים מסבירים כי הן Prochlorperazine והן Sumatriptan מהווים אפשרויות טיפול יעילות במיגרנה. עם זאת, לא ידוע רבות אודות ההשוואה בין השתיים.

במחקר כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, נכללו 66 חולים שפנו לחדר מיון. גילאי המשתתפים נעו בטווח 18-50 שנים. כל המשתתפים סבלו ממיגרנה טיפוסית, שאובחנה על-בסיס קריטריוני International Headache Society.

המשתתפים חולקו באקראי לטיפול תת-עורי ב-Sumatriptan במינון 6 מ”ג (n=34), או Prochlorperazine במינון 10 מ”ג עם Diphenhydramine במינון 12.5 מ”ג (לטיפול באקטיזיה) בתוך תמיסה של 500 מ”ל סיליין (n=32). מאחר שהמחקר היה סמוי, כל חולה קיבל בנוסף טיפול דמה ביחד עם הטיפול שהוקצה לו.

החולים התבקשו לדרג את הכאב ולדווח על תופעות לוואי כל 20 דקות, עד 80 דקות או עד לשחרור מחדר המיון, לפי המוקדם מבין השניים. בתחילת המחקר, לא תועדו הבדלים חשובים בין הקבוצות.

Prochlorperazine לווה בהקלה מהירה ומשמעותית יותר בעוצמת הכאב, לפי סולם VAS (Visual Analog Scale) של 100 מ”מ (ירידה ממוצעת בעוצמת הכאב של 73 מ”מ לעומת 50 מ”מ עם Sumatriptan).

בשתי הקבוצות החולים דיווחו על דרגת טשטוש זהה. בחילות היו פחות נפוצות בקרב חולים שטופלו ב- Prochlorperazine , אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול תוך-ורידי ב- Prochlorperazine עם Diphenhydramine הינה גישה יעילה וזולה יותר לטיפול בחולים הסובלים ממיגרנה בחדר מיון.

Ann Emerg Med 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן