תרופות פסיכוטרופיות והסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים בנשים עם חשד למחלת עורקים כליליים (Heart )

ממחקר חדש שפורסם במהדורת דצמבר של העיתון Heart עולה כי בנשים עם חשד למחלת עורקים כליליים, טיפול בתרופות פסיכוטרופיות מעלה את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים ותמותה. זהו ממצא אחד מבין רבים שעלו ממחקר WISE (Women’s Ischemia Syndrome Evaluation).

החוקרים מסבירים כי נטילת תרופות אלו עשויה להוות סמן לדיכאון שיירי, שבנשים אלו עשוי להיות אחראי לסיכון מוגבר לאירועים על-רקע מחלת עורקים כליליים. ייתכן כי לא רק שנטילת נוגדי-דיכאון ונוגדי-חרדה אינה מועילה לנשים אלו, אלא שטיפול זה עשוי אף להזיק להן.

מחקר WISE כלל 519 נשים שתוכננו לעבור צנתור כלילי. הנשים סווגו לארבע קבוצות על-בסיס דיווחן בנוגע לנטילת נוגדי-דיכאון או נוגדי-חרדה ב-6 שבועות שלפני התחלת המחקר. הקבוצות כללו נשים שלא נטלו תרופות (n=353), נטלו נוגדי-חרדה בלבד (n=68), נוגדי-דיכאון בלבד (n=59), או שנטלו נוגדי-דיכאון ונוגדי-חרדה (n=39).

החוקרים עקבו באופן פרוספקטיבי אחר הנשים, להערכת היארעות אירועים קרדיווסקולאריים (אשפוז עקב אוטם לבבי לא-פטאלי, שבץ ואי-ספיקת לב) ותמותה מכלל הסיבות.

במהלך חציון של 5.9 שנים, ב-81 נשים (15.6%) תועדו אירועים קרדיווסקולאריים חדשים ו-46 (8.8%) מתו. מניתוח רב-משתנים עולה כי בקבוצת הטיפול המשולב תועדה עליה מובהקת בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים (HR = 3.98,  p=0.001) ולתמותה מכלל הסיבות (HR = 4.70,  p=0.003), בהשוואה לנשים שלא נטלו נוגדי-דיכאון או נוגדי-חרדה.

עקומות הישרדות לפי קפלן-מאייר (Kaplan-Meier) הדגימו הבדלים מובהקים בתמותה בין כל ארבע הקבוצות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מאחר ולא ניתן לקבוע קשר סיבתי במחקר בו המשתתפים לא חולקו באקראי לטיפולים השונים, לא ידוע אילו גורמים מביאים לכך שהנשים מטופלות בתרופות אלו.

Heart 2009;95:1901-1906

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן