בדיקת Probe-to-Bone עשויה לא לאבחן בדיוק אוסטאומיאליטיס ברגל סוכרתית (מתוך Diabetes Care)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת פברואר של Diabetes Care, עולה כי לבדיקת probe-to-bone המשמשת לאבחון אוסטאומיאליטיס ברגל סוכרתית יש ערך מנבא חיובי יחסית נמוך, אך בדיקה שלילית עשויה לשלול את האבחנה.

בעוד שמרבית הזיהומים ברגל סוכרתית מערבים רק רקמה רכה, מעורבות עצם קורת ב-20-66% מהמקרים. חקירה של פצע ברגל סוכרתית עם מכשיר בדיקה (probe) מתכתי קהה עבור עצם נימושה נמצא בשימוש נפוץ כאינדיקטור אמין לאוסטאומיאליטיס סביר.

לדברי החוקרים, הגיוני שאם אפשר להרגיש עצם, אז זה מזוהם. למרבה העצר, זה לא תמיד המקרה. החוקרים העריכו את הדיוק של בדיקת probe-to-bone בקרב 1666 חולי סוכרת, שעברו הערכת רגל מפורטת מתוקננת ראשונית. הערכות מעקב אחר הרגל נערכו באינטרוולים קבועים במשך ממוצע של 27.2 חודשים.

247 חולים (14.8%) פיתחו פצע ברגל במהלך המעקב ו-151 (9.1%) פיתחו 199 זיהומים ברגל. אוסטאומיאליטיס נמצא ב-30 חולים, כולל 12% מכלל החולים עם פצע ברגל ו-20% מאלה עם זיהום ברגל.

כל 247 החולים עם פצע ברגל עברו את בדיקת probe-to-bone. מתוך 30 החולים עם זיהום עצם המוכח בתרבית, הבדיקה הייתה חיובית ב-26 (86.7%) מקרים, אך היא גם הייתה חיובית ב-20       (9.2%) מתוך 217 חולים ללא אוסטאומיאליטיס. בדיקת probe-to-bone הייתה חיובית ב-46           (30.7%) מתוך 151 החולים עם פצע מזוהם קלינית.

לסיכום, הערך המנבא השלילי היה מאוד גבוה (96-98%), אך הערך המנבא חיובי היה רק 57 עד 62%. אם הבדיקה מבוצעת בסביבה קלינית תקינה, היא לא טובה יותר מאשר הטלת מטבע. על כן החוקרים ממליצים להשתמש בה עם עזרים נוספים, כגון ביופסיה או אמצעי הדמיה.

Diabetes Care 2007;30:270-274

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן