ממחקר חדש עולה כי טיפול טרום-ניתוחי ב- Nesiritide (Natrector) מצמצם את הפגיעה הכלייתית של ניתוח מעקפים תחת משאבה (Pump Supported Coronary Artery Bypass Surgery) בחולים עם אי-ספיקת לב סיסטולית, כולל חולים העוברים את הפרוצדורה עם תפקוד כלייתי לקוי.
במחקר Nesiritide Administered Peri-Anesthesia (NAPA) בחולים המיועדים לניתוח לבבי, השוו החוקרים בין טיפול ב- Nesiritide וטיפול פלסבו, ומצאו כי Nesiritide לווה בעליה קטנה יותר במדדי קריאטינין בסרום, וירידה במדדי GFR, עם עליה בתפוקת שתן. בנוסף, ייתכן כי הטיפול מלווה בקיצור ימי האישפוז וסיכויי הישרדות טובים יותר לאחר 6 חודשים.
במאמר מערכת נלווה נכתב כי יש עוד נושאים רבים ללמוד אודות הטיפול ב- Nesiritide, כולל מתן מענה למחלוקת סביב השאלה באם יתרונות הטיפול באי-ספיקת לב אקוטית, לא-מפוצה, באים על חשבון התפקוד הכלייתי וסיכויי ההישרדות. מחקר NAPA מעלה תוצאות מעודדות בתת-קבוצה של חולים שעשויים להרוויח מהטיפול ב- Nesiritide, אך דרושים ממצאים מקיפים יותר לפני שניתן יהיה לבחור בטיפול באופן רוטיני.
המחקר נערך ב-54 מרכזים רפואיים, וכלל 303 חולים שהוגדרו עם NYHA בדרגה 2-4, ומדדי LVEF של 40% ומטה, שעברו CABG, עם תמיכה לבבית-ריאתית, שחולקו לטיפול טרום-ניתוחי בפלסבו או ב- Nesiritide במינון 0.01 µg/kg per minute למשך 24-96 שעות. 272 חולים טופלו בסופו של דבר בתרופה ועברו את הניתוח.
ההשפעות המשמעותיות של Nesiritide על רמות קריאטינין ומדדי GFR בתגובה לניתוח לא היו תלויים בשאלה באם רמות קריאטינין לפני הניתוח היו גבוהות מ-1.2 מ”ג לד”ל, או לאו, אך היו בולטות יותר בריכוזים מעל סף זה.
תפוקת השתן במהלך 24 השעות הראשונות לאחר הניתוח עמדה על 2926 מ”ל בקרב מטופלי Nesiritide, ו-2350 מ”ל בקרב הביקורות (p<0.001). חולים שטופלו ב- Nesiritide שוחררו מוקדם יותר (9.1 ימי אישפוז, לעומת 11.5 ימי אישפוז, p=0.043), וייתכן ותוחלת החיים היתה ארוכה יותר (שיעורי תמותה ל-180 ימים של 6.6%, לעומת 14.7%, p=0.046). לא זוהו הבדלים במאפייני הבטיחות, או הבדלים בשימוש במשתנים דרך הוריד לאחר הניתוח, מרחיבי כלי דם, או וזופרסורים וחומרים יונוטרופיים.
נראה כי ההסבר הסביר ביותר לתוצאות החיוביות בטיפול ב- Nesiritide במחקר NAPA, נובע ממניעת או החלשת ההפרעה לתפקוד הכלייתי לאחר הניתוח. השפעות Nesiritide על התפקוד הכלייתי היו ברורות, אולם, יש עוד להוכיח את תירגום התוצאות הללו למצב בקליניקה. כמו כן, שיעורי התמותה לאחר 180 ימים לא הוגדרו כמדד יעד בתחילת המחקר, והוסף בהמשך בשלב מאוחר של המחקר. בשל החסר בנתונים, קשה לקבל את ההבדלים בשיעורי התמותה בבטחון מלא, למרות ההבדל המשמעותי בתוצאות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!