Endoscopic Gastroplication משפר את תסמיני GERD (מתוך Gut)

מחקר חדש, שפורסם בגליון ינואר של Gut, מצא כי טיפול מסוג Endoscopic Gastroplication, בשיטת Endocinch, מקל על התסמינים ומשפר את איכות החיים של חולי GERD (GastroEsophageal Reflux Disease), אולם ניתן לשפר עוד את היעילות ועמידות הטכניקה.

החוקרים מסבירים כי המטרה של תפירה אנדוסקופית היא להציב Gastroplication על או ממש מתחת לצומת ושט-קיבה, להקטנת תדירות ונפח ההחזר הקיבתי לושט.

החוקרים העריכו את יעילות טיפול Endoscopic Gastroplication, בהשוואה לטיפולי דמה ולמעקב אחר 60 חולי GERD. בקבוצת הטיפול הפעיל, תפירה אנדוסקופית בוצעה במטרה ליצור שלושה Gastroplication. טיפול הדמה בוצע עם ציוד דומה, אך ללא המחט התופרת והשחלת החוט.

3 חודשים לאחר הטיפול, מספר גדול יותר של חולים בקבוצת הטיפול הפעיל (13 חולים, 65%), בהשוואה לטיפול דמה (5 חולים, 25%) או לקבוצת מעקב (0 חולים), הראו תגובה חיובית לטיפול.

בכל נקודות הזמן עד לשנה אחת מהטיפול, השימוש בטיפול תרופתי ב-PPI, בקבוצת הטיפול הפעיל, היה קטן יותר באופן משמעותי, בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות, אם כי השימוש בתרופה עלה עם הזמן.

מדד ותדירות הצרבות ירדה משמעותית בקבוצת הטיפול הפעיל, 3 חודשים לאחר הניתוח, והדבר נכון גם עבור תסמיני Regurgitation. השיפור בתסמינים נשמר גם לאחר 12 חודשים, ומדד איכות החיים היו טובים יותר, באופן משמעותי, בעקבות הטיפול הפעיל, בכל נקודות ההערכה לאחר הטיפול (3, 6 ו-12 חודשים).

עם זאת, טיפול פעיל לא הוביל לירידה משמעותית בזמני החשיפה של הושט לחומצה, או עליה בלחץ או התכווצויות הספינקטר התחתון של הושט, בהשוואה לטיפול דמה.

כל תופעות הלוואי היו קלות וזמניות.

למרות שהמחקר מאשש כי שיטה זו מהווה אפשרות טיפול אלטרנטיבי אטרקטיבית, בחולים עם GERD ללא-סיבוכים, שאינם מוכנים לקחת את הטיפול התרופתי, יש מקום לשפר את הפרוצדורה ולהגדיל את השפעתה על זמני החשיפה של הושט לחומצה (וככל הנראה על שיעור החולים שיגיבו לטיפול), ולשפר את עמידות התפרים.

החוקרים מזהירים כי ככל הנראה יש להימנע משימוש נרחב במכשירי תפירה אנדוסקופיים, עד להוכחת שיפור הטכניקה והיעילות במדדי באובייקטיבים, בהשוואה לטיפול דמה.

Gut 2007;56:20-28.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן