טיפול ארוך טווח בקלופידוגרל לאחר השתלת סטנט מצופה תרופה קשור לירידה בסיכון למוות ואוטם שריר הלב (JAMA)

מחקר המתפרסם במהדורת האון-ליין של JAMA העריך אתה קשר בין שימוש בפלאויקס (clopidogrel ) לתוצאות קליניות ארוכות טווח של מטופלים שהושתל בהם סטנט משחרר תרופה (DES) וסטנט מתכתי רגיל (BMS ) במסגרת הטיפול במחלת עורקים כלילית.

המחקר היה פרוספקטיבי ועקב אחר 4,666 מטופלים עוקבים שעברו טיפול מלעורי כלילי (PCI ) באמצעות BMS ו-DES , עם תקופת מעקב של 6,12 ו-24 חודשים.

נקודת הקצה המרכזית הייתה מוות, אוטם לא קטלני של שריר הלב ושילוב של מוות או אוטם במהלך 24 חודשי המעקב.

נערכו אנליזות בין המטופלים שהיו חופשיים מאירועים ומוות או צורך ברה-וסקולריזציה במהלך 6,12 ו-24 חודשי המעקב.

בנקודות בדיקה אלה המטופלים חולקו ל-4 קבוצות בהתבסס על סוג הסטנט שהושתל בהם, ודיווח עצמי של שימוש בקלופידוגרל.

1. DES עם קלופידוגרל

2. DES ללא קלופידוגרל

3. BMS עם קלופידוגרל

4. BMS ללא קלופידוגרל

החוקרים הציגו את התוצאות ביחס לנקודת הקצה המרכזיות בכל קבוצה.

נמצא כי במטופלים עם DES שהיו חופשיים מאירועים לאחר 6 חודשים, השימוש בקלופידוגרל היה פרדיקטור מובהק לסיכון נמוך יותר למוות: 2% במשתמשי הקלופידוגרל לעומת 5.3% בתת הקבוצה שלא השתמשה), וגם ל-MI : בקבוצת הקלופידוגרל 3.1% לעומת 7.2% בקבוצה שלא נטלה) – לאחר 24 חודש.

לעומת זאת בקרב קבוצת החולים שהושתל בהם BMS לא נמצאו הבדלים מובהקים במוות (3.7% לעומת 4.5%  ללא מובהקות סטטיסטית) וב-MI (שיעור של 5.5% לעומת 6% ללא מובהקות).

מבין המטופלים עם DES שהיו חופשיים מאירועים לאחר 12 חודש, המשך הטיפול בקלופידוגרל המשיך להוות פרדיקטור לסיכון מופחת למוות (0% לעומת 3.5% ללא קלופידוגרל) ול-MI (גם 0% לעומת 4.5% ) לאחר 24 חודש.

גם כאן, במטופלי ה-BMS לא נמצא הבדל סטטיסטי מובהק בין שימוש בקלופידוגרל או אי שימוש. (מוות – 3.3% לעומת 2.7% ו-MI – שיעור של 4.7% לעומת 3.6% ללא מובהקות).

נמצא איפוא ששימוש ארוך טווח בקלופידוגרל עם DES עשוי להיות קשור להורדה בסיכון למוות או אוטם שריר הלב. עם זאת החוקרים מוסיפים שטווח הזמן שבו יש להמשיך ולקחת קלופידוגרל צריך להקבע על בסיס מחקר רנדומלי רחב טווח.

JAMA. 2007;297:(doi:10.1001/jama.297.2.joc60179).

הערת המערכת: נושא הקשר בין שימוש בקלופידוגרל לאחר DES נדון בראיון שקיימנו לאחרונה עם פרופ’ שמואל בנאי, בו ניתן לצפות – כאן. כמו כן, בימים הקרובים נציג את הרצאתו של פרופ’ מרטין לאון אשר דן בשאלת הבטיחות של DES במסגרת הכנס של אופקים בקרדיולוגיה התערבותית שהתקיים בשבוע שעבר, ושבה התייחס גם הוא לקשר בין שימוש ארוך טווח בקלופידוגרל לאחר השתלת DES .

נראה שלמחקר זה חשיבות בעיקר על רקע העובדה שכיום ההנחיות וההתוויות במסגרת סל הבריאות הן לשימוש של 3 חודשים בלבד לאחר צינתור. עם זאת, ע”פ הפירסומים קופות החולים מאפשרות למטופלים רכישה מוזלת של הפלאויקס לתקופה ארוכה יותר.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן