Palifermin מצמצם את שכיחות מוקוזיטיס בעקבות כימותרפיה בחולי סרטן המעי הגס והרקטום (J Clin Oncology)

מחקר חדש מצא כי Palifermin (Kepivance) מפחית את היארעות פצעים וכיבים כואבים בפה, בחולי סרטן גרורתי של המעי הגס והרקטום, המקבלים טיפול כימותרפי הכולל FLuoracil/Leucovorin. התרופה הביאה לשיפור משמעותי וירידה משמעותית ב-Oral Mucositis.

Palifermin משווק כבר בארה”ב, וקיבל את אישור FDA בסוף 2004, לטיפול בחולים עם סרטנים המטולוגיים, המקבלים טיפולי הקרנות או כימותרפיה אינטנסיביים.

במחקר הנוכחי, שכלל 64 חולים עם סרטן המעי הגס והרקטום, Palifermin ניתן דרך הוריד, במינון של 40 מיקרוגרם לק”ג, למשך 3 ימים רצופים, לפני כל שני מחזורים רצופים של טיפול כימותרפי.

החוקרים מצאו ירידה משמעותית בשכיחות מוקוזיטיס בפה, בדרגה 2 או יותר לפי סיווג WHO, שעמדה על 26% בקרב מטופלי Palifermin, בהשוואה ל-61% במטופלי פלסבו לאחר מחזור ראשון, ו-11% בקרב מטופלי Palifermin, לעומת 47% ממטופלי פלסבו לאחר המחזור השני. עם זאת, לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין שתי הקבוצות בנושא היארעות וחומרת השלשולים, או בשיעורי ההישרדות הכוללים.

החוקרים מאמינים כי Palifermin הוא טיפול בטוח ויעיל.

במאמר מערכת שהתייחס למחקר, נכתב כי המחקר אכן הוכיח פעילות ביולוגית של Palifermin, עם ירידה בשיעור מוקוזיטיס במטופלים. עם זאת, התוצאות ממחקר בודד אינן צפויות לשנות את הגישה הקלינית, הן בשל גודל המדגם הקטן, הירידה בשימוש הקליני במשטרי כימותרפיה ששימשו במחקר (בולוס של Fluorouracil עם Leucovorin), זמינות טיפולי קריותרפיה (שלא נבדקו במחקר), ועלות הטיפול.

J Clin Oncology 2006;24:5194-5200 & 5183-5185.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן