מטרת המחקר הייתה לבדוק מהם היתרונות והסיכונים של מתן NSAIDS (non-steroidal anti-inflammatory drug) כטיפול מונע ליצירת עצם אקטופית בחולים, שעברו ניתוח של תיקון או החלפה של כל מפרק הירך (HIPAID).
במחקר הרנדומאלי, שרובד על פי מיקום הטיפול והניתוח (החלפה או תיקון), השתתפו 902 נבדקים, שעברו מבחירה ניתוח תיקון של החלפה של כל מפרק הירך או ניתוח ראשוני של החלפה של כל מפרק הירך. הנבדקים הגיעו מ-20 מרכזי ניתוחים אורתופדיים באוסטרליה וניו זילנד.
הנבדקים חולקו רנדומאלית לקבלת טיפול של 14 ימים ב- ibuprofen (1200 mg כל יום) או פלצבו. הטיפול הותחל 24 שעות לאחר הניתוח.
המשתנים, שנבדקו היו שינויים בדיווח עצמי של הכאב בירך ותפקוד גופני בתקופה של 6 עד 12 חודשים לאחר הניתוח (Western Ontario and McMaster University Arthritis index).
לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בשיפור בכאב בירך (הבדל ממוצע -0.1, רווח בר סמך 95% : -0.4 עד 0.2, P=0.6) או בתפקוד הגופני (-0.1, -0.4 עד 0.2, P=0.5), למרות הירידה בסיכון ליצירת עצם אקטופית בטיפול ב- ibuprofen (RR– 0.69, 0.56 עד 0.83). בנוסף, הייתה עליה משמעותית בסיכון לסיבוכים של דימום גדול בקבוצת ibuprofen במהלך תקופת נטילת התרופה (2.09, 1.00 עד 4.39).
לסיכום, מידע זה אינו תומך בשימוש של פרופילקסיס רוטיני בעזרת NSAIDS בחולים, שעברו ניתוח החלפה של כל מפרק הירך.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!