האם NSAID מעלים את הסיכון לאישפוז בעקבות אי-ספיקת לב? (Heart)

ממחקר חדש עולה כי במטופלי NSAID (Non-Steroidal Anti-Inflammatory Drugs) יש עליה קלה בסיכון לאישפוז ראשון בעקבות אי-ספיקת לב (HF). החוקרים מוסיפים כי NSAID עלולים להביא להחמרת אי-ספיקת לב ולאישפוז בחולים עם אי-ספיקת לב מלכתחילה.

לסיכון המוגבר עשויות להיות השלכות משמעותיות, בעיקר בקרב קשישים, המצויים בסיכון העיקרי לאי-ספיקת לב.

החוקרים השוו את הטיפול ב-NSAID בקרב 1396 מטופלים בגילאי 60-84 עם אישפוז ראשון בעקבות אי-ספיקת לב לא-פטאלית ומדגם אקראי של 5000 ביקורות.

14% מהמטופלים טופלו באותו זמן ב-NSAID, לעומת 10% מהביקורות. NSAID שימש בעיקר לאוסטואתריטיס. עם הטיפול הקיים ב-NSAID, הסיכון הכולל לאישפוז ראשון בעקבות אי-ספיקת לב עמד על 1.3 לאחר תיקנון לערפלנים מגו’ריים.

הסיכון היחסי לאישפוז בעקבות אי-ספיקת לב הקשור בטיפול ב-NSAID נע בין 1.1 עם Diclofenac ל-3.4 עם Indomethacin. לא זוהתה השפעה כלשהי למינון או למשך הטיפול.

הסיכון לאישפוז עקב אי-ספיקת לב היה קשור בגורמי סיכון אטיולוגים ידועים, כולל יל”ד, סכרת, אי-ספיקת כליות, מחלת לב ואנמיה. השמנת יתר, עישון, אלכוהול ואישפוז לאחרונה וביקורי מומחים היו קשורים בסיכון מוגבר לאישפוז בעקבות אי-ספיקת לב.

עם זאת, אבחנה קודמת של אי-ספיקת לב היתה גורם הסיכון העיקרי שהיווה טריגר לאישפוז ראשון עקב אי-ספיקת לב, עם סיכון יחסי של 7.3. הסיכון היחסי במטופלי NSAID עם אי-ספיקת לב קודמת עמד על 8.6 לאישפוז, בהשוואה לאלו שלא נטלו קודם NSAID ולא אובחנו קודם עם אי-ספיקת לב.

לסיכום, החוקרים טוענים שהתוצאות מתאימות לתוצאות שפורסמו במחקרים אפידמיולוגיים לפיהם NSAID מחמירים את תסמיני אי-ספיקת לב ומביאים לאישפוז בחולים עם גורמי סיכון, כמו מחלה קרדיווסקולרית, בעיקר אי-ספיקת לב קודמת, אך NSAID גם מהווים טריגר לסיכון לאישפוז בעקבות אי-ספיקת לב בחולים עם היסטוריה קלינית של אי-ספיקת לב.

Heart 2006.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן