מתוך ממצאיו של מחקר, שערך כשנתיים, עולה שבמטופלים עם דשנות מתונה, קשירה לאפארוסקופית מתכווננת של הקיבה עשויה להיות יעילה יותר מאשר טיפולים שאינם כירורגיים כדי לגרום להורדה במשקל, לפתור את הסינדרום המטבולי ולהגיע לתוצאות המשפרות את איכות חיי המטופל.
לדברי החוקרים, מחקרים תצפיתיים קודמים מצביעים על כך שגישות כירורגיות לטיפול בהשמנת יתר הינן יעילות יותר מגישות שאינן כירורגיות, אולם ממצאים של מחקרים אקראיים אחרים לא אישרו תצפיות אלה.
בנוסף, קוים מנחים נוכחיים לא תומכים בשימוש בגישות ניתוחיות לטיפול במטופלים עם השמנה מתונה.
לשם כך בוצע המחקר הנוכחי, מחקר אקראי שכלל 80 מבוגרים עם אינדקס מסת גוף של 30 עד 35 kg/m2.
המשתתפים נלקחו מתוך האוכלוסיה הכללית לטיפול כירורגי או לטיפול שאינו כירורגי למשך 24 חודשים.
קבוצת הניתוח טופלה בהנחה של רצועה לאפארוסקופית מתכווננת בקיבה.
הקבוצה השנייה הוקצתה לדיאטת מופחתת קלוריות (500 עד 550 קילו קלוריות ליום במשך ששת החודשים הראשונים לפחות) ולאחר מכן טיפול פרמקולוגי ו/או המשך ההגבלה הקלורית.
בנוסף, ניתנו למשתתפים עצות בנוגע להתנהגות, דיאטה ופעילות גופנית.
המטופלים נבדקו בידי קלינאי פעם בשבועיים במהלך ששת החודשים הראשונים וכל ארבעה עד שישה שבועות לאחר מכן.
לאחר שנתיים, הקבוצה הניתוחית השיגה הורדה ממוצעת במשקל של 21.6% ממשקלם הראשוני ו- 87.2% ממשקלם העודף.
בניגוד לכך, הקבוצה הלא כירורגית איבדה רק 5.5% מהמשקל ההתחלתי ו- 21.8% מהמשקל העודף.
בדומה, הסינדרום המטבולי הופחת בצורה משמעותית בקבוצת המטופלים שעברה ניתוח.
איכות החיים השתפרה גם היא יותר בקבוצת הניתוח.
לדברי החוקרים, התרחשות תופעות מנוגדות היו בהתאם לצפיות בשני הטיפולים.
במאמר מערכת מלווה צויין שמחקר זה מספק ראיה חזקה ביותר לתועלת שבטיפול הניתוחי.
עם זאת מציינים מחברי מאמר המערכת שההתאמות באורח החיים שבאו לידי ביטוי בקבוצה שעברה את הטיפול הלא ניתוחי לא סיפקו התמדה מובנית לירידה במשקל.
ללא צל של ספק, טוענים במאמר המלווה, מחקר זה יגביר את ההתעניינות הקיימת בכל מקרה בנוגע לניתוחים המסייעים להפחתה במשקל.
אולם עם זאת אסור לשכוח את התועלת הרפואית החיובית המושגת בהתאמת אורח החיים.










תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!