לפי מחקר חדש עולה, כי זריקה אפידורלית אחת של חומר הרדמה מקומי וסטרואידים, יעילה בהקלה מסויימת של הכאב החריף של הרפס זוסטר, אך אינה יעילה בהקלה של הכאב הפוסט-הרפטי הכרוני.
החוקרים מסבירים, שמכיוון שפעמים רבות כאב פוסט-הרפטי אינו מגיב לטיפול, גישה מניעתית לסיבוך זה של הרפס זוסטר, יכולה להיות שימושית.
ידוע כי מתן של בופיבקאין (MARCAINE) ומתילפרדניזולון (METHYLPREDNISOLONE), דרך קטטר אפידורלי, למשך 7-21 ימים, יכול למנוע את הכאב הפוסט-הרפטי. הבעיה בטיפול זה, היא שהוא יקר וכרוך בסיכונים ובאי נוחות למטופל.
במחקר זה ביקשו החוקרים לבדוק את היעילות של זריקה אפידורלית בודדת. השתתפו בו 598 מטופלים, בגיל של מעל 50 שנים, שסבלו מהרפס זוסטר מתחת לדרמטום C6, במשך יותר משבוע. המטופלים הוקצו אקראית לטיפול בזריקה אפידורלית בודדת של בופיבקאין (10 מג) ומתילפרדניזולון (80 מג) או לחוסר טיפול. כל המטופלים קיבלו גם טיפול אנטי-וירלי ומשככי כאבים.
חודש אחרי מתן הטיפול, המטופלים בקבוצת ההתערבות היו עם סבירות נמוכה באופן מובהק לסבול מכאב הקשור בהרפס זוסטר (48% לעומת 58%). המטופלים בקבוצה זו, דיווחו גם על עוצמה פחותה של הכאב. עם זאת, 2, 3 ו- 6 חודשים אחרי מתן הטיפול, לא היה הבדל בין שתי הקבוצות מבחינת שכיחות ועוצמת הכאב.
החוקרים הסיקו, כי על אף שזריקה אפידורלית בודדת יעילה בטיפול בכאב החריף של הרפס זוסטר, אין לה כל השפעה על הכאב הפוסט-הרפטי הכרוני.
Lancet. 2006 Jan 21;367(9506):219-24
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!