ממצאים העולים ממחקר פרוספקטיבי גדול מעידים כי רמות גבוהות של פעילות גופנית אינן מגוננות מפני סרטן המעי הגס בנשים.
החוקרים מסבירים כי מחקרים קודמים שבחנו את ההשפעות נוגדות סרטן המעי הגס של פעילות גופנית העלו תוצאות בלתי-עקביות. יתר על כן, נראה שאם פעילות כזו מספקת הגנה כנגד ממאירות זו, ההפשעה היתה חזקה יותר בגברים מאשר בנשים.
במחקר הנוכחי, בחנו החוקרים את הקשר שבין פעילות גופנית והסיכון לחלות בסרטן המעי הגס באמצעות ניתוח נתונים שנאספו בקרב 31,783 נשים בארצות-הברית. רמת הפעילות הגופנית נמדדה בתחילת המחקר באמצעות שאלונים.
במהלך תקופת מעקב של יותר מ-270,000 שנות-אדם, הופיע סרטן המעי הגס בקרב 243 נשים. החוקרים מסבירים כי רמת הפעילות הגופנית לא השפיעה על הסיכון להופעת הסרטן.
הממצא נשמר גם בקרב תת-קבוצות שונות של הנבדקות שהתבססו על גיל, ערך ה-BMI, צריכת הסיבים בתפריט, מצב המנופאוזה, שימוש בהורמונים, שימוש באספירין, ומיקום הגידול במעי הגס.
החוקרים מסכמים כי הממצאים אינם תומכים בהשערה שפעילות גופנית משרה הגנה מפני התפתחות סרטן המעי הגס בנשים.
אולם, הם מציינים כי יתכן שאופן מדידת רמת הפעילות הגופנית השפיע על הממצאים והם קוראים לביצוע מחקרים נוספים שיתשמשו במדדים מתוכננים היטב ומדויקים של רמת הפעילות הגופנית ויאפשרו להבחין בין סוגים שונים של פעילות גופנית.
Int J Cancer 2006.
<!–
–>
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!