שימוש ממושך ב-NSAID מקטין את הסיכון לסרטן פה אך מעלה תמותה קרדיווסקולרית (Lancet)

ממחקר חדש שפורסם ב-Lancet עולה כי שימוש ארוך-טווח ב-NSAID עשוי להקטין את הסיכון לסרטן פה, אך דרוש מעקב צמוד מאחר שתרופות אלו עלולות להגביר את הסיכון לתמותה בעקבות מחלה קרדיווסקולרית.

לדברי החוקרים, מבחינת הנתונים עולה כי NSAID קשורים בירידה בסיכון לסרטן פה, באופן דומה למה שנראה עבור סרטן המעי הגס והרקטום, אך לא הביאו לשיפור בסיכויי ההישרדות. מסיבה זו החוקרים חיפשו הסבר ואז גילו כי במטופלים אלו קיים סיכון כפול לתמותה קרדיווסקולרית.

כיום מאמינים כי אנזימי COX משחקים תפקיד חשוב בהתפתחות סרטן פה. מסיבה זו, טיפול באמצעות NSAID, המעכבים את פעילות COX, עשוי למנוע את התפתחות הגידול. 2 מחקרים קודמים בדקו את הנושא, אך הם כללו רק שימוש באספירין והעלו תוצאות שנויות במחלוקת.

הממצאים מבוססים על השוואת שימוש ב-NSAID בין 454 מעשנים כבדים עם סרטן פה ובין 454 מעשנים, ללא סרטן. סה”כ, 263 נבדקים נטלו NSAID למשך 6 חודשים לפחות, 83 נטלו Acetaminophen ו-562 לא נטלו אף אחת מהתרופות.

NSAID הקטינו ב-53% את הסיכון לסרטן פה (P<0.0001), בעוד שעבור Acetaminophen לא נרשם אפקט משמעותי. יתרה מזאת, הירידה בסיכון הלכה ועלתה עם המשך השימוש ב-NSAID, והגיעה למקסימום של 70% לאחר 15 שנים או יותר.

בהתאם לתוצאות ממחקרים קודמים, נמצא קשר בין הפסקת עישון ובין ירידה בסיכון לסרטן פה (P<0.0001). שימוש ממושך ב-NSAID, אך לא ב-Acetaminophen, הכפיל את הסיכון לתמותה קרדיווסקולרית.

למרות החשש מהשפעות קרדיווסקולריות מנוגדות, החוקרים עדיין מאמינים כי ל-NSAID יש תפקיד חשוב במניעת סרטן פה. במקרה שרוצים להשתמש בתרופות אלו לטווח-ארוך (לכל אינדיקציה), יש לעקוב אחר המטופל ולבדוק השפעות קרדיווסקולריות. אם התרופות משמשות למניעת סרטן, יש לבחור במטופלים המצויים בסיכון גבוה לסרטן.

לרוע המזל, החוקרים לא הצליחו לזהות פקטורים שעשויים לנבא אילו חולים צפויים לסבול מתחלואה ותמותה קרדיווסקולרית לאור השימוש ב-NSAID.

לסיכום, החוקרים כותבים כי הם מתכננים לבצע מחקר נוסף בכדי להמשיך ולבחון את האפקט של NSAID כנגד סרטן הפה. אם הכל ילך כמתוכנן, הם מצפים להשלים את המחקר בתוך 7 שנים.

Lancet 2005.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אובאיטיס וסקלריטיס כסימנים מוקדמים למחלת מעי דלקתית (IBD) שטרם אובחנה: מסגרת סקר מדורגת לצמצום העיכוב באבחנה

אובאיטיס וסקלריטיס כסימנים מוקדמים למחלת מעי דלקתית (IBD) שטרם אובחנה: מסגרת סקר מדורגת לצמצום העיכוב באבחנה

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/10/2026

המאמר עוסק ברעיון חשוב מבחינה קלינית: אובאיטיס (uveitis) וסקלריטיס (scleritis) יכולות לעיתים להופיע לפני האבחנה של מחלת מעי דלקתית (IBD): קרוהן או קוליטיס כיבית, ואף להקדים אותה בכמה שנים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|16/04/2026

המאמר בוחן את הקשר בין צריכת אלכוהול כבדה לבין מאפיינים קליניים, הדמייתיים ופרוגנוסטיים של דימום תוך־מוחי חריף (ICH), תוך התמקדות בהשפעת האלכוהול על מחלת כלי דם מוחיים קטנים (Cerebral Small Vessel Disease – CSVD)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן