רשות התרופות הבריטית דרשה הפסקת פרסום של MSD אנגליה שתקף את האלנדרונט הגנרי של טבע (Pink Sheet)

ע”פ דיווח מה-“Pink Sheet ” , עיתון חדשות יומי בריטי בנושאי פרמצבטיקה, חברת MSD אנגליה, נדרשה ע”י רשות התרופות במשרד הבריאות הבריטי (ה-MHRA )  להפסיק להפיץ חומר שיווקי מטעמה המרמז על כך שהתכשיר הגנרי של טבע אנגליה (Teva UK ), ה-alendronic acid הינו נחות בהשוואה לתכשירה Fosamax (בארץ פוסלן) חד שבועי.

ע”פ ההודעה המתוקנת שהפיצה MSD אנגליה, התחליף הגנרי של טבע לפוסמקס 70 מ”ג אינו שונה מהמקור בזמינות הביולוגית, ולכן אינו גורם לסיכון גבוה יותר לפגיעה בוושט.

הפרסום של MSD שהופסק כלל טענה לעדיפות בזמינות הביולוגית של פוסמקס על התכשיר הגנרי של טבע, אשר הושק באנגליה במרץ השנה.

פוסמקס חד שבועי ניתן לרכישה באנגליה מאז שנת 2000 בעלות של 22.8 לי”ש, לעומת מחיר של 15 לי”ש לתכשיר של טבע.

 “ה-MHRA הביא לידיעתנו כי הרושם הכללי שנמסר בפרסום האמור הוא שהזמינות הביולוגית של פוסמקס החד שבועי מהווה גורם חשוב המשפיע על האירעות של פגיעה בוושט, ולכן הוא בעל השפעה גם על אפשרות הפגיעה בשימוש בתכשיר גנרי” נמסר ע”י MSD בהודעה המתקנת. “אך למעשה, אין כל קשר בין זמינות ביולוגית של התכשיר לסיכון לפגיעה בוושט”.

הפרסום המטעה ע”פ המדווח נמשך מה-21/3 ועד ה-10/6 השנה.

טבע הגישה תלונה כנגד MSD באפריל. ע”פ דובר ה-MHRA טבע התלוננה על כך שנציגי חברת MSD טענו שהתכשיר הגנרי של טבע אינו בעל זמינות ביולוגית זהה לזו של הפוסמקס, או שאין מספיק מידע על אופן ההתפרקות של התכשיר הגנרי בדם.  

חקירת ה-MHRA שהתקיימה בעקבות התלונה מצאה שטענות הפרסום של MSD אינן נכונות ולכן קיבלה ואישרה את תלונת טבע.

לדיווח ב-Pink Sheet (הכניסה למנויי העיתון בלבד)

הערת המערכת: ה”מלחמה” בין תכשירים מקוריים וגנריים אינה דבר חדש, וכל מי שמצוי בשוק התרופות מספיק זמן מכיר ודאי את הטענות ה”קלסיות” של היצרנים של התרופות המקוריות מחד, ואת התשובות של התעשייה הגנרית מאידך.

אמנם ייתכן שבתכשירים מסויימים יהיה הבדל בתגובות המטופלים (אפקטיביות ותופעות לואי) בין התכשיר המקורי לגנרי (רק לפני מס’ שנים לא רב, בארץ, הייתה זו טבע דווקא שטענה כי האומפרזול הגנרי של דקסון אינו זהה ללוסק…) ובעניין זה כדאי אולי להפנות את הקוראים לראיון שקיימנו עם פרופ’ הופמן מביה”ס לרוקחות בירושליים בתחילת שנה זו,  בה התייחס למידת הזהות הקיימת בין תכשירים גנרים למקוריים (הקליקו כאן לראיון).

יחד עם זאת, הדוגמא הזו המגיע מאנגליה מחזקת את הצורך בכך שכל טיעון שיווקי שחברה משתמשת, מול ציבור הרופאים והרוקחים, ובודאי כאשר היא “תוקפת” מוצר מתחרה, חייב להיות מבוסס על עובדות מוכחות בלבד, ולתאוריות יצירתיות של אנשי שיווק, גם אם הן אולי מקוריות ומעניינות, אין מקום בשוק שמחוייב לפעול בהגינות וע”פ כללי הקוד האתי שכל התעשייה הפרמצבטית מחוייבת אליהם. 

מעניין יהיה לבדוק עד כמה השפיע טיעון זה על רופאים ורוקחים בבריטניה, אך אם טבע מצאה לנכון להתלונן, כנראה שלטיעונים שהושמעו ע”י נציגי MSD הייתה השפעה כלשהי…מה שמלמד כי על הרופאים להיות זהירים ו”חשדניים” ולדרוש הוכחות ועדויות מבוססות לטיעונים השיווקיים השונים שמוצגים להם…

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן