הוכח קשר בין וריאנטים גנטיים לבין סיכון לאסטמה (Am J Resp Crit Care Med)

תוצאותיו של מחקר חדש בעל מבנה case-control שנערך בקרב ילדים בגרמניה מאמת את הימצאותו של קשר בין פולימורפיזם בגנים המקודדים ל-G-protein-coupled receptor לבין מחלת האסטמה. החוקרים מדווחים כי פולימורפיזם בגן ה-G-protein-related receptor for asthma (או GPRA) נמצא קשור להופעת רמות גבוהות של IgE בסרום בחולים בפינלנד ובקנדה וכי איזופורם B של הגן מבוטא ביתר בתאי שריר חלק בחולי אסטמה.

החוקרים בדקו את הקשר בין פולימורפיזם ב-GPRA, לבין אסטמה ולבין עליה ברמות ה-IgE בקרב 1872 ילדים גרמנים בגילאי 9-11 שנים, ש-624 מהם סובלים מאסטמה או מתגובתיות יתר של הסימפונות. גנוטיפ הילדים נקבע ב-7 אתרי SNP מוכרים ב-GPRA.

שני SNPs נקשרו להימצאות סיכון מוגבר לחלות באסטמה, ואילו SNP אחד נמצא בעל השפעה מגוננת. בילדים הומוזיגוטים ל-SNP המגונן נמצאה ירידה בשיעור של 67% בסיכון להימצאות עליה ברמות ה-IgE בסרום.

לא נמצאו קשרים מובהקים סטטיסטית בין תגובתיות יתר של הסימפונות לבין אף אחד מה-SNPs, אך כאשר בוצעה אנליזה של ילדים הסובלים מתגובתיות יותר של הסימפונות וגם מאסטמה נמצא קשר חזק יותר לשני ה-SNPs שנקשרו להופעת אסטמה.

הפלוטיפים המורכבים משילוב של האללים בעלי הסיכון, הגבירו עוד את הסיכון להימצאות אסטמה. ה-SNP הבודד בעל ההשפעה המירבית העלה את הסיכון להימצאות אסטמה ותגובתיות יתר של הסימפונות פי 2.71, ואילו ההפלוטיפ בעל הסיכון הגבוה ביותר העלה את הסיכון פי 3.51.

החוקרים משערים כי GPRA איננו מעורב רק ביצירת רגישות לאסטמה כשהוא מבוטא בריאות, אלא עלול גם ליטול חלק במערך אימונו-מודולרי כללי יותר.

במאמר מערכת מצורף נכתב כי עדיין לא ידוע כיצד משתתף GPRA בקביעת אופן תיפקוד הריאות וכיצד משנים SNPs בגן זה את המנגנונים הללו. עוד מצוין כי משום ש-GPCRs מוכרים כיעד תרופתי, גילוי מעורבותם במחלת האסטמה פותח פתח חשוב לאפשרויות טיפול חדשות.

לידיעה במדסקייפ

Am J Resp Crit Care Med 2005;171:1358-1362,2004-2005.

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

המיקרוביום החברתי בגיל המבוגר

המיקרוביום החברתי בגיל המבוגר

מקור: pubmed
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|26/02/2026

בידוד חברתי שכיח בגיל המבוגר ונקשר באופן עקבי לשבריריות, לירידה תפקודית, לפגיעה קוגניטיבית ולתמותה מוגברת

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן