התועלת שמפיקים חולים הסובלים מסרטן המעי הגס בשלב III של המחלה מנטילת אספירין שווה בשיעורה לתועלת המופקת בביצוע ניתוח ובמתן טיפול כמותרפי סטנדרטי בלבד. מחקר פרלימינרי מעיד כי אספירין גורר ירידה של 50% נוספים בסיכון להישנות ולתמותה כשהוא ניתן כטיפול אדג’ובנטי בחולים אלה.
תוצאות המחקר התצפיתי והבלתי-אקראי שנערך בקרב 830 חולים מעידות על תוצאות טובות עבור celecoxib (הוא Celebrex) ו-rofecoxib (הוא Vioxx). הממצאים הוצגו על-ידי ד”ר Fuchs במסגרת המפגש השנתי של ה-American Society of Clinical Oncology.
בדיווחו, הסביר החוקר כי לאחר תקופת מעקב ממוצעת בת 2.4 שנים, הסיכון להישנות של סרטן המעי הגס פחת בשיעור של 55% והסיכון לתמותה פחת בשיעור של 48% בקרב חולים שהשתמשו באספירין בקביעות, בהשוואה לחולים שלא נטלו אספירין. בקרב החולים שנטלו celecoxib או rofecoxib נצפתה ירידה בשיעור של 44% בסיכון להופעת הישנות.
8.7% מתוך 830 החולים שהשתתפו במחקר נטלו אספירין, ורובם צרכו 325 מ”ג פעם ביום או ביומיים, ואילו 4.3% מהחולים דיווחו על שימוש קבוע באת משתי התרופות האחרות. החולים החלו בנטילת האספירין עם תחילת מתן הטיפולים הכמותרפים והמשיכו במהלך כל תקופת המחקר.
כל החולים קיבלו טיפולים כמותרפיים סנדרטיים ועברו ניתוח. ד”ר Fuchs מסביר כי הטיפולים הכמותרפים גוררים שיפור של 35% בשיעור ההישרדות בהשוואה לביצוע הניתוח בלבד בקרב חולים הסובלים מסרטן המעי הגס בשלב זה של המחלה. בהשוואה לכך, גררה נטילת אספירין או שני מעכבי ה- cyclooxygenase 2 (או COX-2) ירידה נוספת בסיכון להישנות של המחלה ולתמותה בשיעור של כ-50%, מעבר למה שנתקבל במתן טיפול כמותרפי לאחר ביצוע הניתוח.
ד”ר Fuchs מוסיף כי המידע מעיד שהתועלת הנצפית לפחות זהה בשיעורה לתועלת במתן כל טיפול אנטי-סרטני אחר המשמש כיום. אולם, הוא מציין כי הטיפולים המצויים בשימוש נבחנו באמצעות מחקרים אקראיים, ואילו מחקר פרלימינרי זה לא נערך באופן אקראי.
לעת עתה, ממליץ ד”ר Fuchs לא להשתמש באספירים כטיפול אדג’ובנטי עד לאישורן של התוצאות במחקרים מחמירים יותר. בקרב חוליו שלו, מייעץ ד”ר Fuchs על שימוש באספירין כטיפול מניעתי להפחתת הסיכון להתפתחות פוליפים נוספים וגידולים סרטניים חדשים.
המלצה זו מבוססת על עדויות משכנעות שעלו במחקרים קודמים ומראות כי אספירין עשוי להפחות את הסיכון ללקות בסרטן. בהתבסס על מחקרים אלה, החליט ד”ר Fuchs לבחון את ההשערה שבמידה ואספירין עשוי למנוע את הופעת מחלת הסרטן,הוא עשוי גם לשמש במערכת טיפול אדג’ובנטית. הוא בחר להשתמש בשני מעכבי COX-2 בכדי לבדוק האם ניתן לייחס את ההשפעה למסלול ה-COX-2. המחקר מעיד כי COX-2 אכן משתתף בתהליכי ההופעה והדיכוי ש ל מחלת הסרטן. למרות התוצאות המעודדות של מחקר זה, עדיין לא הועלו תוכניות לביצוע מחקר קליני משלב 3.
ד”ר Fuchs הוא החוקר הראשי של מחקר משלב IV בסרטן המעי הגס (BICC-C) המשווה מתן טיפול כמותרפי יחד עם פלצו למתן טיפול כמותרפי יחד עם celecoxib. תוצאות ממחקר זה צפויות להופיע בשנה הבאה. BICC-C הוא ניסוי שנערך בסרטן של המעי הגס משלב 3 של המחלה, הממומן על-ידי חברת Pfizer.
חוקר אחר בתחום, שהשתתף בכינוס, ד”ר Harris, אומר בראיון כי תוצאות המחקר מרשימות מאוד, מעניינות מאוד, ועקביות מאוד למחקרי המניעה הכימית שנעשו בשימוש באספירין ובחומרים אחרים המעכבים את COX-2.
הוא מסביר כי זהו אחד המחקרים הראשונים ב-NSAIDs (או nonsteroidal anti-inflammatory drugs) ובחסמי COX-2 נבחרים שתוצאותיו מעידות כי יתכן ויש להם השפעות חשובות בטיפול בסרטן המעי הגס. יתכן, הוא מוסיף, שמינונים של תרופות אלה שהינן תת-תרפויטים לטיפול בארטריטיס הינם בעלי יכולת תרפויטית גבוהה בטיפול בסרטן, ומידע זה מצביע על יעילותם של מינונים נמוכים.
ד”ר Harris מציין כי נראה שהפרעה לפעילות ה-COX-2 ולמטרות או מנגנונים אחרים המעורבים בתהליכים הסרטניים בגידולי המעי הגס יאפשרו להשרות אפופטוזיס של התאים הסרטניים ולחסום את תהליכי האנגיוגנזה.
הוא מעודד ביצוע מחקרים נוספים של מעכבי COX-2 סלקטיביים ושאינם סלקטיביים בכדי לקבוע המינון, משך הטיפול, תופעות הלוואי והכדאיות הכלכלית של השימוש בהם כטיפול אדג’ובנטי בסרטן המעי הגס ובסוגים אחרים של גידולים ממאירים, במיוחד סרטן השד, סרטן הערמונית וסרטן הריאות, שהוכח כי הם מגיבים למתן NSAIDs במחקרים למניעת מחלת הסרטן.
הוא מסכם כי יש לפעול במהרה ולהעריך את יכולתם של חומרים אלה, שאינם גוררים את תופעות הלוואי הנלוות למתן התרופות הכמותרפיות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!