טיפול במינון גבוה של אימונוגלובולין מועשר IgM (או IVIG), כאשר ניתן בשילוב עם אנטיביוטיקה מתאימה, עשוי להציל חיים של מטופל אחד מכל ארבעה המטופלים בשל אלח דם (ספסיס) תוך בטני, כך על פי תוצאות מחקר פרוספקטיבי אקראי כפול סמיות.
השרידות השתפרה ליותר מ-90% כשהוסף טיפול IVIG במינון גבוה לאנטיביוטיקה מתאימה, מדווחים חוקרים ספרדים וארגנטינאים בגיליון אפריל של Shock.
הניסוי כלל 56 חולים קריטים עם ספסיס חמור (36) או שוק ספסי (20) שאושר ע”י ניתוח ממקור אינטראבדומינלי. המשתתפים אושפזו בטיפול נמרץ בתוך 24 שעות מתחילת הסימפטומים ועברו הליך ניתוחי בכדי להשמיד את המקור הבטני. הם קיבלו באקראי אנטיביוטיקה יחד עם IVIG (מינון של 7 מ”ל/ק”ג/ליום) או אנטיביוטיקה עם 5% אלבומין בקבוצת הביקורת.
אחוז התמותה הכללי היה 37.5%. התמותה הופחתה מ-48.1% בחולים שטופלו באנטיביוטיקה ואלבומין ל-27.5% בחולים שטופלו באנטיביוטיקה ו-IVIG, אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית.
עם זאת, כשנערכה אנליזה לחולים אשר בידוד החיידק הראה רגישות לאטיביוטיקה הניסויונית, נצפתה ירידה משמעותית בתמותה למטופלי IVIG, עם ירידה בסיכונים יחסיים ומוחלטים לתמותה של 74% ו-25%, בהתאמה.
לפחות בקבוצה הומוגנית זו של חולי ספסיס, טיפול IVIG היה בעל יתרונות קליניים. אך יש לבחון IVIG בסוגים אחרים של ספסיס. ללא קשר להשפעה הפוטנציאלית של IVIG, לטיפול אנטיביוטיקה ראשוני יש השפעה דרמטית על התוצאות. במחקר זה, 87.5% מ-8 החולים נפטרו בשל בחירה לא מתאימה של טיפול אנטיביוטיקה ראשוני.
Shock 2005; 23: 298-304
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!