מנת העמסה של 600 מ”ג קלופידוגרל לפני PCI בטוחה ומפחיתה את הסיכון ל-MI בהשוואה למנת העמסה סטנדרטית של 300 מ”ג (Circulation)

ע”פ מחקר המתפרסם במהדורה המקוונת המוקדמת של Circualtion מנת העמסה של 600 מ”ג קלופידוגרל (clopidogrel – Plavix ) לפני ביצוע של PCI היא בטוחה ויעילה יותר מאשר מנת ההעמסה המקובלת של 300 מ”ג.

הרקע לקיום המחקר הוא העובדה שטרם נעשה מחקר התערבותי אקראי שבדק את שתי רמות ההעמסה הנ”ל באופן מבוקר, למרות עדויות קודמות לכך שמנה אגרסיבית יותר עדיפה.

החוקרים עקבו אחר 255 חולים אשר עברו PCI ואשר חולקו באופן אקראי לקבוצה שקיבלה לפני ה-PCI מנה של 600 מ”ג ולקבוצה של 300 מ”ג, אשר ניתנה 4-8 שעות לפני הפרוצדורה.

רמות הקריאטינין קינאס MB , טרופונין I , ומיוגלובין נבדקו במצב הבסיס וכן 8 ו-24 שעות לאחר ביצוע הפעולה. נקודת הקצה במחקר הייתה אירעות של מוות או אוטם שריר הלב ( MI ) או צורך לביצוע רהוסקולריזציה בעורק המטרה במהלך 30 יום לאחר ההתערבות.

נקדות הקצה המשולבת נמצאה בקרב 4% מקבוצת ה-600 מ”ג קלופידוגרל, ו-12% בקרב קבוצת ה-300 מ”ג, עם מובהקות סטטיסטית של p=0.041 . כמו כן כל הסמנים הביולוגים של MI היו נמוכים משמעותית בקבוצת המינון הגבוה.

נקודות הקצה הבטיחותיות היו דומות בשתי הקבוצות. בניתוח רב משתנים קבוצת ההעמסה הגבוהה היתה קשורה עם ירידה בסיכון של 50% ל-MI , מובהקת סטטיסטית. יתרון נוסף נמצא בקבוצה שקיבלה גם את המינון הגבוה של 600 מ”ג וגם סטטינים – בקבוצה זו הירידה בסיכון ל-MI לעומת קבוצת המינון הנמוך ללא סטטינים הייתה של 80% .

החוקרים מסכמים איפוא שמנת העמסה של 600 מ”ג הנתנת 4-8 שעות לפני PCI הינה בטוחה, ובאופו משמעותי מפחיתה את הסיכון ל-MI בהשוואה למנת ההעמסה המקובלת של 300 מ”ג. החוקרים סבורים שתוצאות מחקר זה עשויות להשפיע על הנוהלים וההמלצות לטיפול ב-PCI באשר למתן טיפול אנטיפלטלטי מקדים לפני רהוסקולריזציה מלעורית.

Circulation 2005, doi:10.1161/01.CIR.0000161383.06692.D4

.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|05/06/2024

ליווי וחינוך פרטני על ידי רוקחים עשוי לשפר את ההקפדה על נטילת והבנת התכלית בנטילת תרופות קרדיו-וסקולריות, כך עולה ממחקר שפורסם ב-Journal of Pharmacy Practice and Research. הביא לפרסום יהונתן ניסן בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן