מחקר חדש מציע כי בחולים עם דיכאון המדווחים על סימפטומים פסיכולוגים בלבד, משטר טיפול מוגבר למשך שנתיים משפר תוצאות קליניות ומוריד עלויות. לעומת זאת, בחולים עם תלונות פיזיות הקשורות לדיכאון, אותו טיפול מוביל לעלייה בעלויות.
ד”ר מרים דיקינסון מאונ’ קולורדו באורורה ושותפיה חילקו באקראי 181 חולים לטיפול רגיל או מוגבר. החולים עברו סריקה לזיהוי אירועי דיכאון חדשים. הטיפול המוגבר כלל השגחת אחות של ניהול סדר יום למשך 24 חודשים.
על פי דיווחם בגיליון ינואר/פברואר של Annals of Family Medicine, כ-66% מהחולים התלוננו על סימפטומים פיזיים בלבד, בעוד של-34% היו סימפטומים פסיכולוגיים בלבד או בשילוב עם סימפטומים פיזיים.
באלו שקיבלו טיפול רגיל, עלויות הטיפול עלו באלו עם תלונות פסיכולוגיות והשתנו מעט בקרב אלו עם תלונות פיזיות.
לעומת זאת, בקרב חולי דיכאון אשר התלוננו על סימפטומים פסיכולוגיים, טיפול מוגבר נמצא קשור לירידה של 980$ במשך שנתיים. בקבוצה עם סימפטומים פיזיים, טיפול מוגבר הוביל לעלייה ממוצעת של 1,378$.
תשלום לסריקה וטיפול עשוי לשפר תוצאות בקבוצה מסויימת של חולי דיכאון תוך הורדת עלויות תכנון.
אך חולים עם בעיות פיזיות עלולים לסבול מסומטיזציה, אשר, על פי מחקרים קודמים מעלה שימוש בתרופות בחולי חוץ לאחר טיפול בבריאות הנפש.
החוקרים סיכמו כי יש צורך במחקר נוסף בכדי לפתח ולבדוק אסטרטגיות טיפול בחולי דיכאון עם תלונות פיזיות.
Ann Fam Med 2005;3:15-22
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!