על פי תוצאות מחקר מעקב במשך 12 שנים, חלה ירידה במספר מקרי תסמונת גיליאן בארה (GBS) הקשורים בחיסון נגד שפעת.
עלייה לא מוסברת בסיכון ל-GBS התרחשה בקרב מקבלי חיסון חזיר נגד שפעת בשנים 1976-1977. GBS נשאר המצב הנוירולוגי השכיח ביותר לאחר חיסון נגד שפעת המדווח למערכת דיווח אירועי חיסון (VAERS) מאז החלה לפעול ב-1990.
החוקרים בדקו דיווחיי VAERS על מקרי GBS בנבדקים מגיל 18 ומעלה לאחר חיסון נגד שפעת, לכל עונת שפעת מתחילת יולי 1990 עד סוף יוני 2003. החוקרים נעזרו במאגרי מידע והעריכו את מספר מקבלי החיסון. מעקב פעיל החל ב-1994 לאשר אבחנת GBS ולקבלת פרטים קליניים אחרים.
בין השנים 1990-2003 היו 501 דיווחים של GBS לאחר חיסון נגד שפעת אצל מבוגרים, כאשר האינטרוול ארוך יותר לעומת לעומת דיווחיי non-GBS לאחר חיסון נגד שפעת (13 לעומת יום 1; P < .001). מדיווח של 0.17 לכל 100,000 חיסונים בשנים 1993-1994, ירד קצב הדיווח השנתי ל-0.4 בשנים 2002-2003 ( P < .001). התסמונת אושרה ב-82% מהדיווחים, ומחלה קודמת 4 שבועות לאחר החיסון אובחנה ב-24% מהדיווחים.
הגבלות המחקר כללו אי-דיווח, שוני באיכות ומלאות הדיווח, הקשור ל-VAERS.
בין השנים 1990-2003,ירד קצב הדיווח של VAERS על מקרי GBS לאחר חיסון נגד שפעת. אורך האינטרוול ושכיחות נמוכה של מחלות אחרות הינם עקביים עם קשר סיבתי אפשרי בין GBS לחיסון נגד שפעת. ממצאים אלו דורשים המשך מחקר, אשר יוביל להבנה עמוקה יותר באשר לסיבות הגורמות ל-GBS והקשר האפשרי בין התסמונת לחיסון נגד שפעת.
JAMA. 2004;292:2478-2481
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!